ת"א (נצרת) 2317/03

1. בדראן עפו

2. בדראן עאדל

נ ג ד

מחצבות כפר גלעד א.ג.ש.ח בע"מ

בית משפט השלום נצרת

[16.05.2005]

כב' השופט אשר קולה

בשם התובעים – עו"ד מנסור עאוני

בשם הנתבעת – עו"ד ניר עמוס

החלטה

עניינה של הבקשה שבפני בפסילת חוות דעת של מומחה בית המשפט מר ויקטור בירמן (להלן: "המומחה").

בהחלטה מיום 23/3/05 הוריתי על הגשת סיכומים וכן קבעתי מועד להשלמת טיעונים בעל פה ליום 8/6/05.

משהגיעו סיכומי הצדדים סברתי, כי הסיכומים ממצים ואין עוד צורך בהשלמת טיעונים בעל פה.

לפיכך, הוריתי לצדדים להודיעני תוך 7 ימים מיום 5/5/05, האם יש לדעתם צורך בטיעונים בעל פה.

ב"כ התובעים הודיעני כי מוותר הוא על השלמת טיעונים בעל פה ואילו ב"כ הנתבעת לא השיב

דבר, ובנסיבות אלו ניתן לראות גם בנתבעת כמוותרת על השלמת טיעונים בעל פה.

בנסיבות אלו, החלטתי תינתן בהסתמך על סיכומי הצדדים.

רקע עובדתי

1.    התובעים ביקשו לבנות קומת מגורים נוספת מעל בית הוריהם בכפר רג'ר.

לשם כך, הזמינו התובעים בטון מסוג ב-30 מהנתבעת (להלן: "הבטון").

לפיכך טענו התובעים, כי הבטון שסופק לא היה מסוג ב-30, כך לדעתם גם נתגלה בשתי הבדיקות שנערכו במעבדת איזוטופ.

3.    הנתבעת טענה, כי הבטון שסופק היה מסוג ב-30, באיכות ובחוזק הנדרשים וכי אין קשר בין תופעת הסידוק לבין טיב הבטון.

לטענת הנתבעת, בבדיקה במכון הטכניון נקבע שהבטון הינו מסוג ב-30 ועומד בתקן.

4.    הצדדים הופנו לגישור פנימי בבית המשפט ובמסגרת גישור זה, הושג בין הצדדים, הסדר דיוני, אשר לפיו נקבע, כי ימונה המומחה האמור מטעם בית המשפט, אשר יתן חוות דעתו בשאלות הבאות:

א.    האם הבטון שסופק לתובעים הינו מסוג ב-30 ועומד בדרישות התקן הישראלי על כל המשתמע מכך.

במידה ונמצא, כי הבטון שסופק תקני, אזי המומחה לא נדרש לבדוק כל שאלה נוספת.

ב.    במידה ונמצא, כי הבטון אינו עונה על דרישות התקן, נדרש המומחה לבדוק את הסיבות האפשריות לסדקים במבנה.

5.    לאחר מנוי המומחה הנ"ל, ערכו הצדדים הסכם נוסף ולפיו, יובהר למומחה בטרם מתן חוות דעתו, כי בדיקת סוג הבטון תיערך על סמך הבדיקות שנעשו בזמן היציקה או בסמוך לכך ו/או בכל דרך מקובלת אחרת שהמומחה ימצא לנכון.

טענות הצדדים

6.    טוען ב"כ התובעים, כי לאחר חקירת המומחה הובהר, כי מכון התקנים שהינו מקום עבודתו של המומחה, נותן שירותי בדיקת טיב הבטון גם למחצבות של הנתבעת וכן, כי קיים הסכם פיקוח בין מכון התקנים לבין מפעל הנתבעת ועניין זה כרוך בתשלום.

עוד טוען ב"כ התובעים, כי חוות דעת המומחה לא היתה ערוכה כראוי בכך שחסר היה בה פרטי נסיונו של המומחה, וכי המומחה לא ערך בדיקות כנדרש ולא התייחס בחוות דעתו לשאלת חוזק הבטון או, להסבר מספק בדבר תופעות הסידוק.

7.    הנתבעת טוענת, כי אין כל קשר עיסקי בין המומחה לנתבעת, כי המומחה נתבקש לבדוק מלכתחילה את סוג הבטון ורק, אם זה ימצא לא מתאים, לבדוק את הסיבות לתופעות הסידוק.

משמצא המומחה, כי סוג הבטון שסופק תואם לב-30, שוב לא היה צריך המומחה להוסיף ולבדוק את תופעות הסידוק.

לטענת הנתבעת, הפגם באי ציון נסיון המומחה בחוות הדעת, הינו פגם טכני שניתן לתיקון, ומתוקן למעשה במסגרת חקירתו בעל פה.

דיון ומסקנות

8.    צודקת הנתבעת, כי משמצא המומחה שסוג הבטון תואם לב-30, שוב לא היה עליו לבצע בדיקות נוספות.

מה גם, שהתובעים ביקשו לשלוח שאלות הבהרה למומחה, מיד לאחר שהגיע חוות הדעת ומדוע לא טענו אז לכך שחוות הדעת לא ערוכה כראוי?.

9.    הטענה המרכזית שיש לדון בה, הינה שאלת ניגוד האינטרסים, ולעניין זה כבר נקבע בפסיקה, כי די שאדם ימצא במצב של ניגוד אינטרסים גם אם בפועל ניגוד אינטרסים זה לא השפיע על שקול דעתו ( ראה למשל בג"צ 3132/92 אשר צוטט על ידי ב"כ המשיבים בסיכומיהם).

10.  בנדון שבפנינו, המומחה הודה שלמכון התקנים בו הוא מועסק קשר עסקי הדוק עם הנתבעת, אומנם, המומחה סייג זאת ואמר "אין לנו שום קשר לכפר גלעדי בצפון" (עמ' 4 שורה 3) אבל שורה לאחר מכן הוסיף ואמר המומחה "זה נכון שקיים הסכם פיקוח בין מכון התקנים לבין מפעלי בטון שונים בארץ לרבות הנתבעת, אני מסכים כי זה כרוך בתשלום"(שם שורות 4-5).

מתשובה זו ניתן להבין, כי למכון התקנים יש הסכם פיקוח גם עם הנתבעת במפעלם בכפר גלעדי. הסכם הפיקוח משמעו, כך העיד המומחה בשורה 1 שם, "בדיקת טיב הבטון".

11.  הנה כי כן, לו היה מוצא המומחה, כי היתה בעיה בטיב הבטון, דהיינו, כי הבטון שאמור היה להיות מסוג ב-30 לא היה בעל התכונות הנדרשות מבטון ב-30, משמעות הדבר היתה בהכרח, כי מכון התקנים כשל בבדיקת טיב הבטון של הנתבעת.

בוודאי שבכך יש משום ניגוד אינטרסים מובהק וברור.

כפי שכתבתי לעיל, גם אם בנקודת זמן זו או אחרת, לא פיקח מכון התקנים ו/או לא פיקח המומחה באופן ישיר על הבטון במפעל הנתבעת בכפר גלעדי, עדיין יש משום טעם לפגם בכך שמומחה מטעם גוף שנשכר לבדוק את טיב הבטון אצל הנתבעת, הוא זה שנותן חוות דעת לבית המשפט בעניין טיב הבטון של אותה נתבעת!.

12.  המומחה, כמו גם מכון התקנים, שהוא זה שהמליץ, ככל הנראה על מנויו של מומחה זה, בתיק ספציפי זה, צריכים היו ליידע את הצדדים בעובדות שנתגלו במהלך חקירתו הנגדית של המומחה, ולהותיר לצדדים לקבוע האם בנסיבות העניין, מוכנים הם, כי מכון התקנים או, מי מעובדיו, ישמש כמומחה.

כאמור, לא המומחה ולא מכון התקנים הודיעו על כך דבר לתובעים, ואין המומחה יכול להסתפק בקביעתו הלאקונית לפרוטוקול כי "זה מובן מעליו ולכן לא הודעתי לבית המשפט שאנחנו עובדים גם עם מחצבות כפר גלעדי" (עמ' 3 שורה 24-25).

מראית פני הצדק, שלא לומר גם הצדק עצמו, דורש שעניין זה היה מובהר לצדדים עוד קודם למתן חוות הדעת או למצער כפתיח לחוות הדעת.

איני קובע, כי המומחה או מכון התקנים הסתירו עובדה זו בכוונה כלשהי מהצדדים, ונכון אני לקבוע, כי דבר זה נעשה בתום לב, ואולם, אין בכך כדי לגרוע מהפגיעה שבמראית פני הצדק, בקבלת חוות דעת "אוביקטיבית" ממי שיש לו קשרים עסקיים עם מי מהצדדים בתיק.

בפסק הדין אשר צוטט על ידי הנתבעת עצמה, נאמר כי, די בכך שקיים חשש סביר כי ההחלטה תושפע בעניין פרטי כלשהו ו"זאת אף אם חשש זה אינו עולה כדי אפשרות ממשית" (בג"צ 3132/99, צוטט בסיכומי הנתבעת).

בנדון שם, מדובר היה בחבר קיבוץ שהיה יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ולפיכך לכאורה, לא היה לו עניין אישי ישיר, בעניין שבנדון שם, ואף על פי כן נפסק, כי מדובר בניגוד אינטרסים.

14.  מסיבה זו של פגיעה בכללי הצדק הטבעי ופגיעה במראית פני הצדק, יש לפסול את חוות דעת המומחה.

15.  בשולי הדברים אוסיף עוד עניין אחד, אשר גם בו יש להטות את הכף לפסלותה של חוות הדעת המדוברת. המומחה הודה בחקירתו, כי לא בדק כלל את תרכובת הבטון אצל הנתבעת והוא הסתפק בהנחה כי "הטכניון עשה את הבדיקות" (עמ' 8 שורות 22-18).

המומחה גם הודה שיכול להיות באופן תאורטי כשל של מינון, והוא לא בדק זאת.

המומחה אף הודה, כי הוא קבע שהבטון מתאים לסוג ב-30 על סמך בדיקת הטכניון האחרונה (ראה עמ' 10 ש' 7) וכי בבדיקה שביצע יש סטיה של 15% ולכן היא מהווה אינדיקציה בלבד (עמ' 9 שורה 25).

קביעה על סמך בדיקת הטכניון האחרונה בלבד, אינה מספקת לפי עניות דעתי, במקרה הנדון, שכן שתי הבדיקות הקודמות של מעבדת איזוטופ קבעו שחוזק הבטון אינו מספיק לב-30. לפיכך, שיקול דעת סביר מחייב היה בדיקה נוספת או, התייחסות מספקת לסתירה שבין תוצאות הבדיקות.

סיכום

16.  מכל האמור לעיל, סבור אני כי יש לפסול את חוות הדעת המומחה, וכך אני מורה, הוצאות בקשה זו ידונו בסוף ההליך ולפי תוצאותיו.

המזכירות תמציא עותק מהחלטתי זו גם לידי מכון התקנים הישראלי.

17.  בנסיבות שנוצרו ובטרם אמנה מומחה נוסף, אני מזמין את הצדדים ובאי כוחם לקדם משפט מורחב נוסף ליום 8/6/05 בשעה 10.50.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים ולמכון התקנים.

ניתנה היום ז' באייר, תשס"ה (16 במאי 2005) בהעדר הצדדים.