עסקת טיעון  – יתרונות חסרונות ודוגמאות

מה זה הסדר טיעון

כאשר אתה פונה לבחירת עורך דין שייצג אותך בענייני נהיגה בשכרות אתה פוגש כמעט מיד את הביטוי "הסדר טיעון".   לפי התרשמותי כמעט כל עורכי הדין העוסקים בנהיגה בשכרות מכוונים להסדר טיעון, או מה שקרוי גם עסקת טיעון. כלומר אחרי משא ומתן עם המשטרה   או עם התביעה, שבו כל צד מעלה טענות לגבי סיכויי ההרשעה וחומרת העונש הראוי לנאשם, מגיעים להסכמה על גובה העונש ולעיתים מזומנות גם על סעיפי האישום, כלומר שהנאשם יודה בעבירה שחומרתה פחותה מזו המקורית שהואשם בה. על פי החוק השופט איננו חייב לקבל את ההסדר המוסכם על הצדדים, והוא אף מזהיר על כך, אבל לפי הנוהג וגם לפי פסיקת בית המשפט העליון הוא מאמץ את ההסדר למעט במקרים חריגים, בהם ההסדר המוצג בלתי סביר בעיניו.

זהו בעצם משא ומתן שבו כל צד מנצל את נקודות היתרון שלו ואת נקודות התורפה של הצד שכנגד. הסנגור מצביע על "כשלים ראייתיים" בחומר הראיות של התביעה – כמו למשל עדויות סותרות או חריגה מהוראות החוק, והתביעה מעמידה ממול את חוזק ראיותיה ולעיתים למשל את חומרת העונש הצפוי בגלל עברו של הנאשם.

זהו משא ומתן המבוסס לא מעט על יחסים אישיים בין הסנגור לתביעה, ועל כן יחסים טובים  או קשרים מיוחדים עשויים לסייע, ולכן לא מעט עורכי דין מבליטים בכרטיס הביקור שלהם בפני הלקוח את עברם בשירות המשטרה ואת מערכת הקשרים שלהם עם התביעה, ופחות את היכולות ההמשפטיים ואת הידע שלהם, העושה אותם לבחירה הטובה ביותר להיות המייצג שלך.

יתרונות הסדר הטיעון

שלושת גורמי השיפוט, קרי התביעה, ההגנה והשופט – כולם מעדיפים הסדר טיעון. זה חוסך לשופט ולבתי המשפט הרבה זמן שיפוטי ומפחית את עומס העבודה מהשופט. גם התביעה חוסכת זמן, כסף ואת זמנם של העדים. גם לסנגור יש עניין להגיע להסדר. כך הוא שומר עצמו מהפסדים, וגם מרוויח יותר, שהרי כך הוא נאלץ להשקיע הרבה פחות מאמץ וימי שיפוט תמורת אותו שכר טרחה ממש. הגיוני.

אבל לעיתים קרובות הסדר הטיעון הוא צורך של הנאשם.  בסביבה שבה יש 98-99% הרשעה, יש פחד קבוע מפני עונש חמור ביותר גם כשאתה משוכנע שאתה צודק וחף מפשע. וככל שהפער בין העונש הצפוי במקרה של הרשעה – שנתיים או יותר של פסילה מלנהוג למשל – כך עונש מופחת של כמה חודשי פסילה בלבד נראה פתאום משהו שאפשר לחיות איתו ואפילו הצלה מפני אסון גדול.

ההחלטה אם לקבל הסדר טיעון היא תמיד שלך, הלקוח, אבל יש מקרים שבהם אפילו אנחנו, שמעדיפים זיכויי על פני הסדר, ממליצים בתוקף על הסדר טיעון, על פי הנסיבות. חלק, קטן אמנם, אבל בכל זאת חלק מלקוחותינו מקבלים מאיתנו המלצה כבר בראשית הטיפול, להציב כיעד הסדר טיעון ולא זיכוי. הכל לפי הנסיבות של העניין.

חסרונות הסדר הטיעון

אם עורך הדין אינו מזהה נכון את הזיכוי הצפוי משום שאיננו יודע את בקיא מספיק במצב המשפטי והעובדתי הקיים, הרי הסדר הטיעון ה"משיג" ללקוח הרשעה וכתם, הוא מעשה של רשלנות מקצועית, והלקוח אפילו איננו מודע לכך. עורכי דין שאין ביכולתם להציג קובץ ראוי של זיכויים בשנת העבודה האחרונה, בעצם מעידים על עצמם שבאמתחתם לא מעט הסדרי טיעון מיותרים ושגויים. לכן, כלל ראשון הוא שאין מקדשים את הסדר הטיעון מלכתחילה כיוון שהוא עצמו איננו המטרה, אלא רק האמצעי ! החיסרון הוא אם כן, שאינך יכול לדעת אם באמת הוא היה דרוש.

חסרון בולט הוא כמובן הכתם שמשאיר ההסדר בגליון ההרשעות שלך. מה שנראה כל כך רצוי ברגע עריכת הסדר הטיעון, והוא על פי רוב מתבטא במילים "די נמאס לי בוא ונגמור את זה אני לא אעשה יותר עבירות תנועה", מתגלה לעיתים קרובות מדי כטעות, כאשר לא חולף זמן רב ואתה נקלע בעל כורחך לתאונה, או חס ולחלילה נופל על בודק ינשוף לא מיומן או חמור מזה…. ויש לי כאלה דוגמאות לרוב – כלומר כאלה שחשבו שלא יגיעו עוד והנה הם חוזרים אחרי שנה שנתיים או יותר, ומודים לנו מאד על שהבאנו אותם לזיכוי ולא הנחנו להם ליפול בקסמי הסדר הטיעון.

וצריך לדעת: משפט התעבורה הולך והופך קשה ונוקשה כלפי האזרח מיום ליום, מחודש לחודש. העונשים הולכים ומוחמרים, ורמת ההוכחה ודרכי ההוכחה הנדרשת מהמשטרה הולכת והופכת קלושה.

ואל תשכחו – עם הרשעה בנהיגה בשכרות לא תצליחו לקבל ויזה לכמה וכמה ארצות כמו קנדה וארצות הברית…

מה נעשה אצלנו במשרד?

ראשית, אנו שוקדים על הזיכוי. ברוב רובם של המקרים, מנוהל התיק מן הרגע הראשון לשם השגת זיכויי. זה מחייב בהרבה עבודה, בפעילות המפונה לכל כיוון אפשרי, ובהצבת דרישות רבות לתביעה. זה מחייב כמובן גם הרבה יותר דיונים בבית המשפט. כשיש לך ידע וכח לעשות זאת, לתביעה הרבה יותר קשה להתמודד איתך. ולכן, המוניטין הבלתי מעורער של משרדנו מבוסס על מקצועיות ואמינות רבה –  המוכרת גם  על ידי המשטרה, היודעת היטב ומכירה בכך שיש לנו יכולת אמיתית להפתיע אותב בבתי המשפט, פעם אחר פעם ולהביא לזיכויים המלא של לקוחותנו.

ים הזיכויים של משרדנו הוא עובדה הבולטת בשטח ומוכרת לכל, והיא עצמה מהווה נקודת כח משמעותית במשא ומתן על הסדר טיעון.

איזו עמדת כח יש לסנגור שמעולם לא ניהל משפט משמעותי בעניינים מהותיים נגד הינשוף? או אפילו לאלו שעשו זאת פעם או חמש פעמים וחזרו להסדרי הטיעון? התביעה יודעת זאת. הם "בכיס שלה". ולכן הסדר הטיעון, שהם יכולים להשיג הוא בעצם מה שהמשטרה דורשת ככלל ותו לא.

לעומת משרדינו, אשר כאמור לא שוקט על שמריו ומחדש טיעוניו כל העת, מה שמאפשר הגעה להסדרים מצויינים פי כמה מאלו המושגים על ידי המתחרים, ומבלי לזלזל חלילה באיש.

 

 דוגמאות להסדרי טיעון

מדינת ישראל נגד פלוני, שכרות 440 מיקרוגרם,  6.1.2014 כבוד השופט ויטלסון תל אביב

הכנתי עצמי לקראת הדיון. ימים מספר קודם לדיון התקשרו והציעו לנו חמישה חודשי פסילה. דחינו את ההצעה. הגענו לדיון והושג הסדר טיעון של שלושה חודשי פסילה בניכוי חודש הפסילה המינהלית. סעיף האישום הומר לתקנה 26(2). נקודת החולשה שלנו הייתה בדיקת מאפיינים שהצביעה על שכרות. נקודות היתרון – סוד מקצועי.

לפסק הדין

 מדינת ישראל נגד פלוני, סרוב לבדיקת שכרות, בריחה משוטרים, אי ציות לשוטר, נסיעה באור אדום. 13.1.2014 העונש: פסילה על תנאי ו- 1000 ש"ח קנס.

אני מצרף את כתב האישום החמור ואת הטופס של הפסילה המינהלית. מיד אחר כך הפרוטוקול והסדר הטיעון.  לבחינתכם! השופטת אוסטפלד מפתח תקווה.

מדינת ישראל נגד פלוני, סירוב למתן דגימת אוויר נשוף, הכשלת הבדיקה.  העונש: פסילה לחדשיים 14.10.201

הנהג נשף נשיפות חסרות ערך והואשם בהכשלה. סירבתי להסדרי טיעון בהיקפים של חצי שנה ומטה, ואפילו לא לשלושה חודשי פסילה. דרשתי וקיבלתי המרת סעיף האישום לתקנה 26(4) שהמילים שכרות או השפעת משקאות משכרים אינה נזכרת בה, והעונש הינו חודשיים פסילה בלבד. לכתב האישום ופסק הדין, ראה פוסט בנושא