אנטיביוטיקה, מסטיק, ושאר ירקות…

רבים המבקשים לדעת מה משבש את עבודת הינשוף. חלקם מחפשים דרך מראש להונות אותו ואחרים בדיעבד, מחפשים סיבות מדוע המדידה לא הייתה תקינה. לא נפקד מקומם של אלו המבקשים לדעת איך זה עובד ומה עושים כדי למנוע שיבושים.  אנו מצידנו היינו שמחים אילו המכשיר היה מדויק ומתוחזק כך שלא יהיה מקום לתהיות הללו. מצאנו לנכון להעלות כאן את הנקודות העיקריות ולהתייחס לשאלות הנפוצות בקצרה.

זיהוי חומרים

הינשוף צריך להיות מסוגל למדוד אלכוהול ואלכוהול בלבד. יש לו מנגנון ש"מבטיח" סינון של רוב החומרים הזרים בטבע, אבל המנגנון הזה לא הרמטי. יש חומרים זרים שיכולים לשבש במידה כזו או אחרת את המדידה. יש כאלה שמשבשים באופן זניח, ויש כאלה שמשבשים באופן חמור. 

כל זמן שהמנגנון המנסה למנוע  שיבוש הוא סודי ולא חשוף בפני הציבור – תשובות מלאות אי אפשר יהיה לתת. אנו מכירים את מכשירי המדידה – גלאי אינפרא אדום וגלאי אלקטרו כימי, אלא שעיבוד תוצאות המדידה על ידי המוח של המכשיר הם עדיין בחזקת סוד כמוס. כלומר מרחב הטעויות הוא בחזקת נעלם. ככה רוצה אותנו המשטרה – עם עיניים רעולות.

מכאן נגזרות כל התשובות בסופו של דבר.

רפלוקס ממערכת העיקול –

הכוונה היא לאותו ליקוי קבוע המעלה מיצים וגזים ממערכת העיקול אל חלל הפה.  אלה מצטרפים כמובן הקאות וגיהוקים ושיהוקים.  מוסכם על כל המומחים שהעלאת גזים ממערכת העיקול משבשת את המדידה. גם נציג היצרן אישר זאת במשפט עוזרי. מי שסובל מן התסמונת וצורך תרופות דוגמת אומפרדקס, מועד לשיבוש הזה.

אנטיביוטיקה ותרופות בדרך כלל –  באופן כללי אין להם השפעה. אלא אם כן, רופא יבהיר שתרופה מסוימת משפיעה על  הרפלוקס או על גזי קיבה בכלל. לא די בהשערות. צריך חוות דעת רופא או טוקסיקולוג כדין.

מיץ תפוזים, לימונענע וכדומה –

יש מי שבאמצעות מערכת יחסי ציבור משומנת היטב הפיץ את הטענה שהינשוף מזהה מיץ תפוזים כאילו הוא אלכוהול. הטענה  איננה ממין העניין. הינשוף לא מקבל מיץ תפוזים למדידה.  את הניסוי "המוכיח" את הטענה הוא עשה על ידי כך ש"נתן" לינשוף מיץ, והינשוף זיהה במיץ כמות של אלכוהול. נו אז מה?  הינשוף מודד אוויר נשוף מהריאות! בריאות אין מיץ תפוזים אפילו לא לימונענע. כלומר, אם המיץ השאיר אלכוהול בכיבה, והיה שיהוק, אז קמצוץ של אלכוהול זניח יעלה לחלל הפה,  אבל מאחר שהוא ממילא זניח במיץ אין לו כמות שאפילו אפשר למדוד.

מסטיק ומנטול –  חומרים נדיפים למיניהם ובכלל גם שום ובצל (!), נושאים חומר שיכול להשפיע, אבל בצורה זניחה שאין לה כל משמעות. עד היום היו מספר ניסיונות להיאחז בזה, אך לא מוכר לי שום מחקר שהביא את הסוגיה למיצוי. הבעיה העיקרית היא חוסר המידע על המוח של הינשוף. כך שעורך הדין לא יוכל לעשות עם המידע דבר.

מחלות חום ומחזור חודשי –

המדידה מושפעת מחום הגוף המשפיע על טמפרטורת האוויר הנשוף. כל מעלת חום נוספת תביא להעלאת התוצאה הנמדדת ב6.7% בממוצע.  מי שחום גופו היה 39 מעלות פירושות של דבר שהמדידה שלו עוותה כלפי מעלה בכ- 20% רק בגלל האלמנט הזה!!!

"הייתי על קיבה ריקה" –  

מדובר בסדרת טענות  (אני שוקלת רק 50 ק"ג) שיכולות להסביר את קצב עליית האלכוהול בדם אך לא משנות את העובדה שבגוף הנמדד יש ריכוז אלכוהול כפי שנמדד!

קצב הנשיפה –

קצב איטי מאד גורם לאוויר הינשוף לשהות זמן ארוך יותר בחלל הקנה והפה, ועל ידי כך הטמפרטורה של האוויר עולה! מעלה אחת תוספת פירושה כאמור 7% העלאת התוצאה!!! (לתשומת לב כל המתחכמים).

כל המעוניין להוסיף על השאלות מוזמן – ואנו נוסיף להרחיב את הרשימה הנ"ל

שייך לנושאים: הינשוף - פרטים טכניים נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר
2 תגובות »

עיין גם ב בדיקת ינשוף – איך זה עובד   ;  ליקויים בהפעלת הינשוף  ; כיול הינשוף הסבר לעורכי דין ; הסבר בוידאו על הפסול בכיול גז ;

משטרת ישראל לא רוצה שתדעו איך פועל ינשוף. היא מונעת מעורכי הדין לדעת איך פועל ינשוף. היא שולחת לחזית המשפטית "טכנאי מעבדה" שמעידים תחת שבועה שאינם יודעים כיצד פועל ינשוף. הבו לי איש משטרה אחד שמוכן לעמוד לחקירה שבה ישיב לשאלות טכניות כיצד פועל ינשוף. אי אפשר כמובן ללמוד את כל התורה בשיעור אחד, אבל אפשר לעשות זאת בשלבים, ועל כן הכנתי כאן תרשים סכמטי של חלקי הינשוף העיקריים המתאר את תהליכי המדידה השונים שהמכשיר מבצע.

מכשיר הינשוף מופעל בשלושה מצבים שונים שלכל אחד מהם תרשים זרימה שונה של האוויר במסלולי המכשיר. אפרט להלן את שלושת תהליכי הזרימה.

תזרים בדיקת נשיפה

מטבע הדברים תזרים זה מתחיל בנשיפת הנושף דרך פיית הנשיפה (1) שהיא פייה נשלפת וצריך להחליפה לאחר כל בדיקה. האוויר נכנס לצינור הנשיפה (2), מחומם בו, ויוצא דרך מסננת (3) למניעת כניסת גופים זרים, ישר אל תא המדידה המרכזי – הפוטו אלקטרי (אינפרא אדום) (4) , ודרכו לתא המדידה המשני – האלקטרוכימי (5) המכונה EC , תאי המדידה משגרים את התוצאה למוח של המכשיר שהוא בעצם מחשב (6),  וזה אחרי עיבוד, מעביר את התוצאה למדפסת המפיקה פלט (7).  האוויר נפלט החוצה דרך פתח היציאה (10).

תזרים בדיקת כיול

בדיקת כיול היא בדיקה שבה מזרימים אוויר דחוס עם ריכוז ידוע של אלכוהול לינשוף, לא דרך צינור הנשיפה  אלא דרך פתח בצידו האחורי של הינשוף (11). האוייר מגיע לתאי המדידה (4) ו-(5), וכמו בבדיקת נשיפה רגילה מועבר המידע למעבד (6) ויוצא פלט (7). שאריות האוויר  יוצאות מפתח היציאה (10).  השסתום (9) מנווט את דרכו של האוויר.

בדיקת blanck

אחרי כל בדיקת כיול ואחרי כל בדיקת נשיפה צריך להבטיח שמכשיר הינשוף "נשטף" משאריות האלכוהול שבנשיפה הקודמת, שמא התוצאה מושפעת מאדי אלכוהול שהשאירה אותה נשיפה. לשם כך נכנסת לפעולה המשאבה (8), אשר דוחסת אוויר מהסביבה אל תוך הינשוף כולל אל תאי המדידה (4) ו-(5), וכן את צינור הנשיפה (2) דרך המסנן (3) מפנים המכשיר לכיוון החוצה, כך שמתבצעת שטיפה ממש. אף שלא ידוע לנו מה עושה המוח של המכשיר (6), ואנו מניחים שהוא מקבל מידע מתאי המדידה –  המדפסת (7) מדפיסה :blanck = אפס כראיה לכך שהשטיפה הוכתרה בהצלחה.

אלו הם שלושת תרשימי הזרימה, וחשוב להבין אותם כיוון שלמשל, מהם עולה שבבדיקת הכיול לא מתבצעת כלל בדיקה של צינור הנשיפה, או במילים אחרות צינור הנשיפה לא נבדק כלל בין בדיקה תקופתית למשניה. ואם למשל נוצרת חסימה מאיזו סיבה, ובעיקר חסימה חלקית ברשת הסינון (3), פעולת השטיפה של הצינור בתזרים הבלאנק מפוקפקת מאד על כל המשתמע מכך.

שייך לנושאים: עורך דין תעבורה נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר
סגור לתגובות על איך פועל ינשוף

שייך לנושאים: עורך דין תעבורה נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר
6 תגובות »

מאבק של עורך דין יכול להפוך סדרי בראשית!

"חזקת המסירה" היא הוראת חוק האומרת שאם שלחו לך דואר רשום ובו הודעה או הזמנה לדין מטעם בית המשפט – אתה מוחזק כאילו קיבלת אותה גם אם היית בחו"ל או החלפת את מקום מגוריך, או חס וחלילה עברת מן העולם. קיבלת וזהו. אל תתווכח.

זו כמובן עוד הוראת חוק שנועדה לעשות את המשפט "כאילו" לנוחות השליט, השלטון, ושליחיו. ההתרחקות מן האמת איננה במקום ראשון בסולם העדיפויות המשפטי הזה, ובתי המשפט משתפים פעולה עם זה. (להבדיל למשל מויכוח על מי ימונה לועדה למינוי שופטים, שם הנציגות שלהם מאד פעילה).

וכך קרה שבעל מכונית הוזמן לדין לבית המשפט על עבירה שביצע הנהג. ההזמנה שוגרה בדואר, ולא נמסרה לנהג מיד. יום אחד גילה הנהג כי תלוי נגדו פסק דין הפוסל אותו מלנהוג, למרות שמעולם לא הוזמן. מסתבר שההזמנה נשלחה לכתובת שאיננה כתובתו בפועל, וכי הוא בכלל לא החזיק במכונית. מיהר הנהג וביקש לבטל את פסק הדין ומסר את פרטי הנהג הראוי להעמדה לדין – אחיו שגם הסכים להישפט! אבל בית המשפט אמר לו – לא!! לא מעניין אם קיבלת ומה, לא חשוב אם העבריין יוצא נקי, לא מטריד אותנו שאתה נושא בעונש שלא מגיע לך – אתה אשם. יש חזקת מסירה!!!

עורl דין, יאיר גרוס,פרקליט נמרץ, לא הרים ידיים ויצא למאבק משפטי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

כבוד השופט של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יורם צלקובניק, דווקא האזין רוב קשב לאי הצדק, והתגייס למצוא מוצא הגיוני מן הסבך, כפי שעורך דין גרוס דרש. הוא קבע כי חזקת המסירה מוגבלת לעבירות קנס, אותן עבירות שאדם אינו נדרש להישפט בגינן בבית משפט, וביטל את פסק הדין והעונש שהוטל על הנהג. יתכבדו נא ויעמידו לדין את מי שראוי וצריך.

מצאנו לנכון לציין פסק דין זה, ולא רק בגלל שראוי לבתי המשפט לנהוג זהירות בכבוד האדם. רצינו להראות שיום יום נקרים על דרכו של פרקליט מעשי עוול בלתי חוקיים שהכל מתעלמים מהם. אם תשאל מדוע, ימשכו כתף ויאמרו: הרי ככה נוהגים כולם כל הזמן, איך אפשר בכלל לחשוב על לשנות. האמינו לי – כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה: אז איך זה יכול להיות שאף אחד לא אומר כלום? אולי אתה טועה?

השבח כולו מגיע לעורך דין גרוס, שהעז, שקם מול מה שנחשב לקדוש ושגרתי ודרשה לשנות. אני בטוח שרבים מעמיתיו עמדו תמהים. לדעתי הם באמת לא מבינים. הייתי שמח לראות שינוי מגמה: גם סנגורים המחטטים בכל מה ששגרתי, וגם אנשי התביעה – שיתחילו להעמיד במסחן את המציאות הבלתי נסבלת הנוכחית. בואו נחשוב מעט ביחד.

לפסק הדין

שייך לנושאים: מאמרים, עורך דין תעבורה, פסק דין נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר
תגובה אחת »