הביטוי "נהיגה תחת השפעה" הפך להיות בסלנג של בתי המשפט לתעבורה, שופטי התעבורה, עורך דין תעבורה , כביטויי המלמד על דרגה קלה יותר של נהיגה בשכרות.

תקנה  26(2) לתקנות התעבורה, האוסרת על נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, היא שריד מתקופה שלפני חקיקת חוקי השכרות החדשים בדצמבר 2005, התקנה שהייתה צריכה להימחק מקובץ התקנות נשכחה מעיני המחוקקים למרות שאיננה מתקבלת עוד על הדעת מבחינה משפטית, הן משופט שהיא מנוגדת להוראות החוק החדש, והן משום שבחוק החדש יש סעיף מיוחד לנהיגה תחת השפעת משקה משכר. אבל כל עו"ד תעבורה המנהל משפטי תעבורה, מתייחס לנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים כדרגה נמוכה יותר של נהיגה בגילופין המוגדרת בחוק כנהיגה בשכרות, וכך גם השופטים ונציגי התביעה…

נלכדת נוהג שיכור, או חס וחלילה טפלו עליך עבירת שכרות שלא הייתה ולא נבראה, מיד צפה ועולה השאלה, שמא ואולי ניתן להמיר את האשום בעבירה החמורה של נהיגה בשכרות (סעיפים 62(3) ו- 64ב לפקודת התעבורה) בעבירה הקלה יותר של נהיגה תחת השפעת משקה משכר (תקמה 26(ב) לתקנות התעבורה).

העונש על נהיגה בשכרות הוא חמור וכולל פסילה מינימלית מלנהוג במשך שנתיים! העונש על נהיגה תחת השפעת משקה משכר הוא שלושה חודשי פסילת מינימום בלבד, ועל פי רוב ניתן גם להגיע על הסכמה או נימוק שיפחית גם מזה…. וזה לא הכל: מי שנלכד בשנית בתוך שנה בעבירת נהיגה בשכרות דינו מינימום ארבע שנות פסילה נוספות מלנהוג, ואילו הרשעה בנהיגה תחת השפעה – אינה מחייבת עונש מינימום דרקוי נוסף כלשהו!

מה הפלא אם כן ש"נהיגה תחת השפעה" הפך כלי למשא ומתן בידי "סוחרי החודשים"- אותם אלו שעומדים ונושאים ונותנים על עונשו של מי שהואשם בנהיגה בשכרות. עומד לו עורך הדין ומונה את החולשות של ראיות התביעה, מוצא פגמים בטפסים שנערכו, אי התאמות במועדים ובשעות, מוצא ליקויים בתוצאות המדידה ואפילו בגרסאות השוטרים. מולו ניצב תובע- שוטר המדגיש את חומרת העבירה ואת חומרתם של המימצאים, ואם יש בינהם זיק של הבנה משותפת ורצון להימנע מהטורח שבניהול המשפט, תמיד יש מי שיציע את המרת השכרות בנהיגה תחת השפה, ולפתע משתחרר פקק האימה משנתיים פסילה והפשרה נמצאת אין שם בין חדשים ספורים לשנה אחת תמימה – הכל על פי המקרה.

לא פעם השופט בעצמו מציע את המרת האישום ובא לכל הצדדים גואל.

האם הפתרון הזה רצוי לכל נאשם? זו שאלה נכבדה, שלפי עניות דעתנו התשובה עליה ברוב המכריע של המקרים היא :לא!!!

זהו פתרון העדיף לעורך הדין תעבורה ללא ספק. כך הוא עובד פחות תמורת אותו השכר ממש. זה עדיף לשופט המסיר מעליו בהסכמה דיון מפרך. זה עדיף לתביעה הרוצה לראות כעקרון את רוב האישומים מוסדרים בהודעה באשמה – באשמה כל שהיא.וכאן חוזר הנהג לשאלה הקשה: האם הזיכוי אפשרי?

רוב מכריע יאמר לו שהזיכוי הוא אשלייה. כי הסיכון גבוה ומוטב להתפשר על נהיגה תחת השפעת משקה משכר, לספוג עונש "קל" ו"לגמור עם זה". באותו הרגע לא מזכירים לו ש"שיטת הניקוד פועלת", שעשר הנקודות המצטברות בתיקו מזרזות ממילא פסילה נוספת ומצטברת של שלושה חודשים נוספים עם ההגעה לתחום 36 נקודות הסף. גם עבר של נהיגה תחת השפעת משקה משכר איננו דבר של מה בכך, ועוד לא הכרתי שופט או תובע משטרתי שלא יעשה מטעמים מעבר רווי משקה משכר גם אם לא הוגדר "נהיגה בשכרות".

בעצם, כל אחד מכם שואל את עצמו מה בכלל ההבדל? איך אפשר בכלל למצא הבדל. אז אתם צודקים. אין הבדל. זו בסך הכל פיקציה שהומצאה כדי להקל עם השופט, ו"סוחרי החודשים". עלה תאנה משפטי לפתרון דחוק. לפעמים זה מוצא נוח, וכמו בכל משא ומתן יש כאלה שעושים עיסקה טובה יותר או פחות. אבל זה לא יכול להיות פתרון אוטומטי. לעניות דעתנו על פי רוב זה פתרון גרוע, שהחסרון הגדול ביותר שלו הוא שבמצב הלחץ שבו נמצא הנאשם, הוא על פי רוב מולך שולל כשמציעים לו את הפתרון הזה, ואין לו בעצם כל יכולת לדעת זאת מבעד להמלצות שהוא מקבל מכל הסובבים, כולל עורכי הדין ויודעי דבר למיניהם.

הפתרונות שלנו בדרך כלל אחרים.

באתר זה מידע מקיף מכלי ראשון, כיוון ששמי חרות על תפנית כוללת בחקיקה והשיפוט בדיני השכרות, אחרי מאבק משפטי של מספר שנים שבהם הצלתי אלפי נאשמים מהרשעת שווא והבאתי לזיכויים המוניים מעבירת נהיגה בשכרות כמו גם מעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

דוד קולקר – עורך דין תעבורה : משרד עורכי דין לדיני תעבורה ונהיגה בשכרות.

שייך לנושאים: נהיגה תחת השפעה, עורך דין תעבורה נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר
אין תגובות »

דיווח על ישיבת הערעור הראשונה

היום 14.6.2010התקיים דיון בערעור שהגישה המדינה בעניין עינת עוזרי. כזכור הערעור התמקד בבדיקת החישובים שערך בימ"ש השלום כאשר קבע 400 מיקרוגרם כרף אכיפה והתביעה עשתה חשבון משלה והציעה 290 מיקרוגרם כרף אכיפה.

בשל כך שבא כוח התביעה היה צרוד מכדי לטעון, בחר בית המשפט להורות לנו, להגנה, להתחיל במתן תשובה לטענות הערעור.

בפתח התשובה שניתנה עומדת הטענה שהדיון בבימ"ש השלום לא פוצל מעולם וכראייה הן בבימ"ש השלום והן בבימ"ש המחוזי דרשה המערערת – המדינה – כי הנאשמת תורשע ולא דרשה שהתיק יוחזר לדיון בגופו של עניין.

מאחר וובימ"ש קמא לא הוכיחה התביעה מעולם כי הנאשמנת נהגה ועל אחת כמה וכמה כי נהגה במקום ובזמן או בשכרות, דין הערעור להידחות מכל וכל ואין טעם להמשיך בו. באשר לחישובים שערכה המערערת השבנו כי הן החישובים שלהם והן החישובים שערך בימ"ש הם בניין הבנוי הבנוי באוויר ונטול כל עוגן ובסיס ועל ען החישוב שעשו אינו מחייב תשובה כלל וכלל וגם איננו ניתן לבדיקה או לביקורת. ביהמ"ש הוזמן לראות את נ' 111 הלא הוא המדריך למדידת אי וודאויות של האיחוד האירופי כמו גם ה- gum (GUIDE OF UNCERTAINTY MEASURMENTS) שהוא הגרסה האמריקאית של אותו מדריך. מדידת אי וודאות היא מקצוע, היא מומחיות וד"ר זוהיש שאומת עם הנושא התגלה כמי שאינו מכיר אותו כלל ולא יכול להראות שמישהו בכלל בדק את אי הוודאות של מכשיר הינשוף, של כל מכשיר ומכשיר בנפרד, של המעבדה המשטרתית ושל השיטה הנוהגת בישראל ומיוחד לישראל בלבד, שיטה הנעדרת בקרת טמפ', בקרת לחות יחסית, בקרת אימות כיול לפני ואחרי כל בדיקה, ועוד כהנה וכהנה נושאים שמעולם לא הועמדו לבחינת אי הוודאות שלהם.

בית המשפט הוזמן לראות בראיות איך שאלת אי הוודאות לא זכתה לטיפול ע"י ביהמ"ש קמא, כיצד תשובות ברורות של כל המומחים המסבירים כי את אי הוודאות אי אפשר לתקן ע"י קביעת רף, כפי שקבע מהנדס משה אביחי במילים "כל מספר זוכה ו 100 מיקרוגרם יכול להימדד כ 700". לצד זה הצבענו על עדותו של ראש הרשות לאומית להסמכת מעבדות שקבע במפורש ש 100 מיקרוגרם יכולים להיות 700 מיקרוגרם ולהפך, על ד"ר דרייזין שהבהירה במילים ברורות שקביעת רף של 220 כמוה כקביעת רף של 837. וקביעותיו של ד"ר נעים פזע שקבע בחוות דעתו שהתקבלה ע"י ביהמ"ש באותם מילים ממש, שלא ניתן לתקן פגם בהליך בלתי תקין ע"י קביעת רף. מה שלא תקין הוא לא תקין ופסול.

עלה בידינו להבהיר לבימ"ש שכיול באמצעות מיכלים לא תקינים שערכי אי הוודאות שלהם לא ידועים ושאין בקרה על הקלדת הערכים הללו למכשיר הינשוף "מבטיחים" טעויות שלא ניתן לזהות ותוצאות העולות על השגיאה המותרת של 5% בין ערך הגז המוזרם ולבין התוצאה. שמחנו לראות שההסבר הזה הובן וגם שהובהר שחריגה מ 5% איינה עניין שאפשר לתקן ע"י קביעת רף נוסף אלא בכל מקרה ומקרה היא מחייבת העברת המכשיר לבחינה מחדש ופסילת כל הבדיקות שנעשו בו אחרי ולפני גילוי התקלה. ביהמ"ש קבע מועד נוסף ליום 18.7.10, לתשובת המערערת ומן הסתם גם לתגובתנו על תשובת המערערת. שהרי בכל זאת מדובר בהליך פלילי והמשיבה היא זאת שטוענת אחרונה.

ביהמ"ש בחר שלא להישאר אדיש למה ששמע והבהיר שאף שלא הכריע עדיין בעניין נראה על פני הדברים שאולי יש צורך לעשות "RESET" לכל המערכת ולחפש פתרון זמני לתקופת הביניים. אנו מביאים דברים אלו בזהירות.

תמליל הפרוטוקול חלק 1 , תמליל הפרוטוקול חלק 2

ישיבת הסיכום מיום 18.7.2010 הוקלטה אך טרם פורסם התמליל..

שייך לנושאים: נהיגה בשכרות, עוזרי - ערערו בבית המשפט המחוזי נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר
5 תגובות »

בבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש ערעור המדינה על קביעת הרכב שופטים בבית המשפט השלום (ריבלין, חן אביטל וד"ר טננבוים) בע ניין עינת עוזרי, לפיו הינשוף הוא מכשיר אמין אלא שכד להבטיח שחפים מפשע לא יורשעו יאכפו רק מדידות שמעל 400 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף.

למרות התנגדותה הנחרצת לכך עד היום, הפתיע התביעה כשהציע להעמיד את הרף על 290 מיקרוגרם, והדבר עומד הן בסתירה לעמדתה הקודמת שהמכשיר הינו ללא רבב, והן ללא כל חוות דעת המעמידה חישוב הערך הזה לבדיקה.

עמדתנו נותרה בעינה:
מכשיר הינשוף הוא מכשיר פסול.
לתביעה אין ראיות בעלות ערך לקבוע אמינות למכשיר.
קביעת אמינות תיתכן רק בדרכים מקובלות על ידי אנשי מקצוע בהליך מנהלי ולא בהליך שיפוטי.
ממילא לא הוכח שהנאשמת נהגה בשכרות ועל כן הערעור צריך להידחות.

מי שמבקש את נוסח הערעור והתגובה לו יפנה אלינו ויקבלו בדוא"ל

שייך לנושאים: הינשוף - פרטים טכניים, עורך דין תעבורה, פסק דין נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר
2 תגובות »

גיליתי לכולכם שהינשוף לא חוקי, שהוא לא תקני, שהוא איננו מדוייק ומתוחזקת על ידי המשטרה באופן שערורייתי.

אמרתי ואף אחד לא רצה להאמין. שופטים זלזלו והחליטו לנפנף אותי – אך נכשלו!

לפני שנתיים ויותר ניסה בית המשפט בירושלים להכריז שהינשוף אמין, אבל הוא נאלץ לקבוע שהוא לא מדוייק ואסור לאכוף מתחת לרף של 300 מיקרוגרם במקום 240 מיקרוגרם.

כשכולם מחאו כפים מההישג אני לא נחתי. לא הסכמתי. ערערתי ופסק הדין בוטל.

ואז יזם בית המשפט ניסוי נפל בינשוף. עמדתי על המשמר ולא אפשרתי להפיל אתכם בפח הניסוי הקיקיוני בחסות מממנים אינטרסנטים. הוכחתי שהניסוי כושל.

אחרי משפט שנמשך שנה וחצי ובו הצגתי חוות דעת נחרצות בהן הצהירו המומחים שהמכשיר פסול ואי אפשר מבחינה מדעית קבעו השופטים – איך לא – רף חדש 400 מיקורגרם ו…  ושהמכשיר אמין.

אני שומע את השתיינים וחלק מעורכי הדין  מתבשמים בקביעה החדשה ואת המשטרה מחרחרת את הערעור הבא.כי מצידה של משטרת ישראל זה עניין שלכבוד ולא עניין של שלטון החוק.

אני שומע עורכי דין חצופים טוענים שהם ניהלו את המאבק, שהם מובילים אותו, שהם היו הראשונים וכו' וזה עצוב לשמוע.

ואני כאן, עשיתי את כל זה לבדי ומודיע בפה מלא – קביעת בית המשפט הזו המעלה את הרף איננה מקובלת עלי. לחלוטין!

אני מסכים שיש לבטל אותה מכל וכל. רק ביטולו המלא של הינשוף יספק אותי כמשפטן, כאיש שומר חוק. כל השאר הוא טלאים לא מכובדים.

אינני מחוייב לקביעה הנוכחית של בית המשפט. הלקוחה שלי זוכתה! זה מה שחשוב. והזכיה שלה מונעת ממני להגיש ערעור על פי החוק ומי שזוכה על פי החוק איננו זכאי לערער!!!

אמשיך במחוייבות שלי עד לחיסולו של המכשיר ועד שיאומץ מכשיר הולם ודרכי תפעול חוקיות!!!

בשבילי כל אחד שנבדק במכשיר הינשוף ראוי להגנה מקצועית במטרה להגיע לזיכוי מלא!

אני מכבד את חברי מקצוע שעושים הכל כדי לפסוע בעקבותי ולתמרן בהסדרי טיעון הנקרים על דרכם בשביל ההפתעות וההזדמנויות שנוצר עקב פעילותי המשפטית, אבל ממליץ בכל לב לא להיכנע להסדר שמשמעותו הכתמת עברכם.

חישבו על כל אלה שהתפתו לעצה לקבל עונש והרשעה מתחת ל-400 מיקרוגרם ועכשיו מרגישים החמצה כשהוכרז שהיו ראויים לזיכוי. חלק ניכר מהם לא אבו לשמוע לי ובחרו לשמוע לאלו שהיו קטני אמנה או לא כל כך היו מסוגלים לנהל הגנה מפורטת ומקצועית כנדרש.

קישור לכתבה באתר אוטו

שייך לנושאים: עורך דין תעבורה נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר
4 תגובות »