התהליך המתיש של תיקון המידות באכיפת איסור השכרות

הפסיקה בעניין הינשוף ממשיכה להיראות כמו שדה קרב מימי הביניים, הצדדים רוכבים על סוסים עטויי שריון וסמלי הגדוד הלוחם, ורצים מיוחדים נושאים את דגל הממלכה כסימן ואות לכל הפצועים והמחרפים את נפשם שהקרב טרם הוכרע וממריצים אותם להמשיך ולהילחם. וגם קורבנות יש לא מעט.

המלחמה הזו מזכירה לא במעט את תהליכי המהפכות שעוברות מדינות שכנות לנו. העם מתקומם, ותחילה עושים הכל כדי למנוע כל הרמת ראש. פסקי הדין הראשונים בעניין עוזרי, קיטמן, נקדאי, ועוד רבים אחרים הם סיפורו העצוב של הנסיון למגר כל נסיון להרים ראש.

אחר כך באו נסיונות פיוס מאולצים, 400 מיקרוגרם, 300 מיקרוגרם וכו'. השלטון מנקה את האורוות. המשטרה פרסמה מכרז לינשוף תקני, המעבדות שלה עוברות עכשו תהליך של הסמכה. השלטון לומד את שדה הקרב החדש וחושב עדיין במושגים הישנים: אין לנצח, איך להכריע, איך להחזיק בשררה בלי הפרעה. בזמנו היה זה שכרון כח. לא עוד. היום זו התמכרות מוחלטת לצרכי השליטה. כושר השיפוט הרציונלי, הערכי, משובש על ידי מה שהפסיכולוג היה מכנה "קוגניטיב דיסוננס".

אבל כמו במהפכות, ובייחוד אלו שבאות מלמטה, מהעם, מהמציאות הבלתי נסבלת של אכיפה פרועה, סמני הניצחון העממי הולכים ומתרבים. ראשית מספר עורכי הדין המשנן לשופט כי יש לזכות וגם יודע לךהסביר דבר או שנים במידת הידע והשכנוע הפנימי הנדרשים הולך ומתרבה. חלק מהם אפילו טוען לשרביט הולכת המרד. אדרבא – כן ירבו הטוענים לכתר הזה. כן ירבו דגלים וסוסים עטויי שריו וזקורי חנית בצד שלנו – הצד העממי, זה שבאיבחה אחת נוטלים ממנו זכויות יסוד כמו זכות לעבודה וזכות למשפחה על ידי נטילת רשיון נהיגה בדרך אלימה, המביאה בעל כורחה לאלימות כבושה שכנגד, ומלבה אותה אצל הנפגעים שלא יודעים את נפשם מרוב זעם ותסכול.

כמה עוד יוכלו לשקר לנו בנימוק המפוקפק כי קיימת מכת שכרות בכבישים? כמה זמן עוד יוכלו לומר לנו כי יש חזקת תקינות וחזקת מהימנות וחזקצ שכרות. מה הם חושבים שיש אצלנו חזקת טימטום? כמה זמן עוד יקבעו שופטים, שצריכים להגביל עצמם לעובדות מוכחות – כי מכת השיכרות בכבישים היא מכת מדינה.?… בוודאי שהם טועים לחשוב כך שהרי מביאים להם כל שנה כעשרת אלפים ראש להתזה בשל שכרות. אם הם לא בודקים באמת מי היה שיכור ומי לא, ומקבלים את העובדה שהאיש שיכור כנקודת מוצא – ודאי שזו מכת מדינה.

ובתוך כל זאת צצים גם שופטים שרוצים להוליך את המאבק ומתחרים על השרביט של האוכף האולטימטיבי.כמובן שאינני יכול לומר על זה יותר מדי כי מגבלות האתיקה של עריכת הדין לא סובלות ביקורת אמיצה מדי על שופט פלוני או אלמוני. אבל האמינו לי – מי שצריך יודע, ומי שעמד חסר אונים ופעור פה מול גילויים שכאלה, לא ישכח.

ובתוך כל זאת מושגים בזה אחר זה "ניצחונות" קטנים הולכים ומצטברים. אותם 6000 איש לערך שהורשעו כשרף האלכוהול שנמדד להם היה מתחת ל- 290 לא זכו לפיצויי. אבל כ-6000 נוספים כבר זכו שההליך נגדם יבוטל או יימנע – וזה הישג לא מבוטל שהשלטון- קרי המטרה ומשרד התחבורה מטאטאים מתחת לשטיח, ולשכת עורכי הדין – לא עלינו – פשוט לא מתייחסת.. הפסיקה בעניין עוזרי ששלחה את השלטון הרקוב לעשות בדק בית מועילה. שוטרים יוצאים היום לדרך עם ידע רב יותר, עם כללי הפעלה והתנהגות ברורים יותר, ואפילו המעבדות צועדות קדימה. מספר השופטים שאיננו מבין שעד היום הייתה אנדרלמוסיה והפקרות באכיפה בדיני נפשות נותר זעום. וגם יש שופטים שמעזים לקבוע נורמות חדשות:,  כבוד השופט סטולר מבית המשפט המחוזי בפתח תקווה פתח צוהר חדש בפסלו הרשעות על פי בדיקת מאפיינים שלא קדמו לה תנאים ברורים: מתן העתק לנבדק ואזהרתו כי הוא עלול להיות מורשע בעבירה זו כשיש לו זכות ללכת ולעשות בדיקת דם כדי לשלול את השכרות. וזה צעד גדול קדימה.

אבל זו לא סתם מלחמה אלא ממש מלחמה של בני האור מול בני החושך.: בני החושך דורשים הרשעה ללא ראיות. מסלול ישיר בין כתב אישום, תרשומות של שוטרים הממלאים טפסים והרשעה כמקשה אחת. ויש שופטים לא מעטים שחושבים שכך גם צריך להיות ונוהגים בהתאם!

מה נותר לבני האור לעשות? להמשיך בנחישות לאורה של האמת. אור האמת קובע באופן נחרץ – כל כתבי האישום על פי מדידת ינשוף, ללא יוצא מן הכלל – גם לא חוקיות וגם לא ראויות שיסמכו עליהן – לא מבחינה מדעית ולא מבחינה משפטית. בעניין הזה, שולטים עדיין בני החושך. אבל רק בינתיים. בתי המשפט ומערכת המשפט הן כזכור טחנות צדק שטוחנות לאט. אבל מה זה לאט.

והנה התייצב לו כבוד השופט טננבוים והודה בפה מלא בצידקת טענותינו. והוא מציב את השאלה כך: אמת ויציב מה עדיף? אמנם לפי החוק והפסיקה אמת עדיף – אבל לדעתו יציב עדיף. אמת פירושו לפסול את הינשוף – יציב פירושו לעגל פינות. והוא מודיע ברבים שהוא מעגל פינות. לפחות הוא אומר את האמת ביושר – כל השאר מעגלים פינ ו ועושים עצמם כדבקים האמת. מלחמות האבירים.

שייך לנושאים: עורך דין תעבורה נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר