ביום רביעי האחרון ישבתי באולמה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ולצורך העניין שלנו, לא חשוב מי היא. יחד עימי באולם ישבו עוד שלוש פרקליטות, כחמישה סנגורים פרטיים וכן כ-עשרים איש – רובם אזרחים שבאו לקבל את משפטו של בית המשפט. חלקם כאלה שכבר מכירים את מה שמצפה להם וחלקם כאלה שזה להם המפגש הראשון עם החוק.

זיהיתי באולם לפחות שלושה סנגורים שהסבירו ללקוחות ומלוויהם שאל להם לתלות כל תקווה בבית המשפט. הם הסבירו להם בפירוש שיש בעייה גדולה עם מי שישב בדין. שאוזניה אטומות, שהיא איננה מקשיבה, שהיא עויינת את הנאשם או המערער לפני שהיא בכלל שומעת טענות, ושיהיו מוכנים לאסוף כח ולהבליג ולא לומר דבר כיוון שזה רק יחמיר את המצב.

אני הגעתי לדיון אופטימי למרות מה שאני יודע זה מכבר על כבוד השופטת, מכיוון שלא העליתי אפילו על דעתי שהיש בידה "להתגבר" על העובדות. יחד עם זאת ולאחר שחשבתי מעט קראתי ללקוח שלי ובת לוויתו ואמרתי להם את אותם דברים ממש. הסברתי להם שהעובדה ששופט בית משפט השלום קיבל את כל טיעוניהם וזה מנומק היטב ומתועד היא חסרת עך כאן, וכי הם עלולים לשמוע בעוד כמה דקות איך שופטת מנפנת אותם במילים קשות שאין להם קשר לוגי בעיניהם לחומר, וכי היא אפילו לא תרצה לבחון אם יש צדק בפסיקת השופט בבית משפט השלום. מבחינת השופטת  הלקוח שלי אשם וצריך קודם כל לספוג עונש ולא חשוב מדוע. את השאר "תגיד במשפט…"

האירועים באולם היו לצערי הרב כמצופה. חבל להשחית על זה מילים, כיוון שאף תיאור הולם לא יתקבל בברכה על ידי לשכת עורכי הדין או כבוד השופט משה גל, האמון על שמירה כבוד השופטים באינטרנט. אם אומר שהשופטת קבעה שלא נורא אם המשטרה מפרה את החוק הרי לא תאמינו ממילא. לכן התאור פשוט לא חשוב.  רציתי רק לעשות במחיצתכם חישובון קטן:

כעשרה איש יצאו מן האולם עם תובנה חדשה – אין אמון בבית המשפט. לכעשרה נוספים התובנה הזו כבר הייתה מושרשת קודם לכן בדרגה כזו או אחרת, אבל בכל מקרה לא פחות מ-20 איש יצאו מן האולם טעונים מטען שלילי מאד גדול כלפי מערכת המשפט.

להערכתי התקיימו במדינה במקביל כמה מאות ישיבות בהן הפוטנציאל הממוצע היה דומה. נאמר 600. הבה נהיה אופטימיים שנאמר שרק שליש מהשופטים יוצרים את אותה התובנה.  כלומר 200 כפול 20 איש שהם 4000 איש. או במילים אחרות, כל יום משפטים נוספים לאוכלוסיית ישראל 4000 איש שאבדו את אמונם במערכת המשפט. ונאמר שאני טועה ורק 2000 איש ביום מצטרפים לחוג הזה, ובשנה יש כ200 ימי דיונים כאלה (תורידו חופשות פגרות שבתות וימי ששי),  כלומר 400 אלף איש בשנה מצטרפים לתנועה האילמת של איבוד האמון במערכת המשפט. ולא מניתי את שאר אלו שמצטרפים אליה מתוך קריאת העיתונות!

מישהו בבית המשפט העליון או במשרד המשפטים חושב שזה עניין שאפשר לטאטא מתחת לשטיח? מישהו שם חושב שזה לא יתפוצץ לנו בפרצוף? האם מישהו חושב שלא לעשות דבר כדי לבלום את הסחף הזה בתוקף המוסרי של פסקי הדין זה דבר נבון? פרעה ניסה כבר את הפטנט הזה של הכבדת היד וסרבנות להקשיב. זה לא עבד. אנחנו עם קשה עורף.

אנחנו, עורכי הדין הוכחנו כבר שאנחנו סמרטוטים, חסרי אופי, נתינים כנועים של מערכת שלמדה לרדות בנו. מזמן אין לנו יכולת לנהל דיון על בסיס משפטי, או לתת ללקוחות ניבוי מקצועי של סיכויים וסיכונים. זהות השופט, אישיותו, ועוד נימוקים אחרים שלא ממן העניין משפיעים יותר על התוצאה מהיכולת המקצועית שלנו.רובנו המכריע מיותר. כן זו האמת העלובה. אני בכלל לא בטוח שהרבה מדי שופטים מצטערים על כך. אנחנו ממילא "רק עושים את תפקידנו" – כלומר מקשקשים לפרוטוקול שלא יחשב שלא ניתנה לנו זכות הטיעון. אם לא כך אז איך קרה ששופט שזה אך מונה כבוד השופט עופר גרוסקופף בבית המשפט המחוזי מחוז המרכז מצא לנכון לומר לי "טוב דבר כדי שלא תאמר שלא נתתי לך לטעון" והותיר אותי פעור פה. אני פוגש לראשונה בחיי שופט שזה אך מונה לתפקידו, הדיון אך זה התחיל וזו נקודת הפתיחה שלו?

היום התקשר אלי עורך דין מאזור חיפה שאינני מכיר, וסיפר לי איך שופט מחוזי מחיפה רמס במילים בוטות את טיעוניו ואת הפסיקה האחרת שהביא לו כתמיכה בטענותיו. הוא היה מלא עלבון ואמר שאי אפשר כך יותר. מדוע אתה פונה אלי שאלתי, והוא אמר שהוא ראה את פועלי בעניין האכיפה הפרועה בנושא הנהיגה בשכרות, והזדמן לו לראות איך שופטים מתייחסים אלי בזלזול מעורב בעוינות, והוא אמר לעצמו, שהוא לא מכיר עורך דין אחר שהיה מוכן לעמוד זקוף מול אלו ולא להישבר. הוא ביקש ממני שאלכד שורות של עורכי דין לעשות מעשה. אי אפשר יותר הוא אמר.

אני אומר דברים אלו משום שגם בין עורכי הדין יש זרם הולך ומתגבר של מי שמערכת השפיטה נטלה מהם את כבודם, את המקצוע שלהם, השפילה אותם עד עפר, והם הולכים ומתרבים. הולכים ומתרבים. הולכים ומתרבים. אני לא חושב שאני אישית צריך לנקוט יוזמה. זה עומד לפרוץ מאליו.

היום בו עורכי דין ישבתו, ויחרימו שופט פלוני או אלמוני קרוב- קרוב מאד. כן אני צופה מרד פרקליטים! נא להתכונן.

מערכת המשפט יקרה לנו.  מערכת משפט ללא עורכי דין וחוקים הנשמרים בקפדנות היא כמו דיקטטורה! היא מביאה לכעם ולכאוס! איש לא יינקה.

האם לא מגיע לציבור לדעת שאם הרשיעו את מר זדורוב ברצח תאיר ראדה פה אחד, הוא הוא אמנם הרוצח? אתם רוצים להתבשם במחשבה שכל הציבור מאמין? שהעיתונות מאמינה? שמשפחת הקרבן השתכנעה?  בלי אמון גורף במערכת המשפט אין לשום הרשעה תוקף. ומי שלא מבין את זה עכשיו יבין את זה מאוחר מדי. אנו בפתחו של עידן חדש.

אם זה יועיל אלך עד קצה הארץ כדי למנוע את השבר. כל עוד אפשר!

דוד קולקר עורך דין

שייך לנושאים: עורך דין תעבורה נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר