נהיגה בשכרות – סיכומי ההגנה ב"משפט הינשוף" (4)
סיכומי ההגנה מובאים פרקים פרקים בהמשכים. פרק שלישי:
דבר המלך במועצתו – הנמשל
- עובדות: ביום 15.7.07 נפגשנו אנוכי ורפ"ק דוד כתר, לפי צו כבוד השופטת נועה פראג-לבוא אחרי מאמצים רבים שסוכלו על ידי קציני משטרה שונים ככל יכולתם.
- רפ"ק דוד כתר הוא ראש וראשון למפעילי הינשוף, ופגישתנו נערכה בנוכחות עורכי דין ומומחים שהזמנתי לבוא עימי, בקודש הקודשים של אגף התנועה של משטרת ישראל בבית דגן.
- הפגישה החלה בשעה 10.15 ולאחר שצילמו את כולנו ונדרשנו בתקיפות לעמוד איש בתורו מול מצלמה משטרתית שהציב רפ"ק כתר, והזדהינו בשמנו ובתוארנו ובמספר תעודת הזהות שלנו אל מול המצלמה במסדר הזוי, של נתינים כנועים מול שליט בלתי מתפשר, כדי להוכיח את האירוע, כדי להכשיר כראיה את הסרט לכל שופט ישראל באשר הם, כאחת מן הראיות המרשיעות במשפטי שכרות, וכדי שאיש מאיתנו לא יוכל להכחיש כי נערכה לכבודו הדגמה מיוחדת וחגיגית של כיול הינשוף היומי, על ידי המומחה מספר אחד שהמשטרה יכולה להעמיד.
- נערך מזכר בהתאם ואנו אולצנו לחתום עליו, אם כי לא התבקשנו לומר מה תגובתנו.
- הראיה אכן ניצחת, הוגשה וסומנה נ/188 והסנגור מודיע בזה שהוא לעולם לא יתכחש לאירוע ההיסטורי. לעולם. יחד עם זאת אבקש לא להקרין את הסרט מטעמים אסטטיים. (בעיות דיאטה. לצערי כבוד השופט טננבוים כבר ראה את הסרט בביתו, ומתוך נימוס לא העיר לי דבר).
- בשעה 10.15 בדיוק כאמור החלה הפגישה, ומר כתר באדיבות ובמילים ברורות, שחס וחלילה לא נתכחש לנאמר החל בסמכותיות ובחן בהדגמה. למען הסדר הטוב ומחשש שהמצלמה המשטרתית תכזיב משום מה, הוצב גם קצין בדרגת פקד, ממפקדיה של המשטרה כלבלר, לרשום פרוטוקול ידני.
- נטל רב פקד כתר מיכל, (גליל), שהערך שהיה כתוב על התעודה שהייתה תלויה לו על צווארו, אמרה: 348.7 מיקרוגרם, ונכתב עליו שהוא silver standard +/-5% accuracy כלומר הערך שבו יכול להיות כל ערך שבין חמישה אחוזים פחות וחמישה אחוזים יותר (מ- 331.2 עד 366.1 מיקרוגרם לליטר). המיכל היה מתוצרת חברת ספנטק.
- מר כתר הדגים בדיקת כיול כפולה. הוא חיבר את המיכל לינשוף וביצע בדיקת כיול כפולה. בבדיקה הראשונה התקבלה תוצאה 355 בחיישן E/C ו-349 בחיישן IR. הוא חזר על הבדיקה והתוצאות לא נרשמו. בסוף התהליך הוציא המכשיר פלט ותוצאותיו 349 בבדיקה הראשונה ו-351 בבדיקה השנייה. מר כתר תעד על הפלט בכתב ידו בעט את ערך הבלון 348.7 ואמר שהבדיקה הצליחה.
- בהמשך הבהיר מר כתר כי הבדיקה הצליחה כיוון שהמכשיר לא זיהה פער העולה על חמישה אחוזים בין התוצאות שהפיק 349 ו- 351 מערך הגז במיכל שהוא אומנם 348.7.
- עובדות אלה מתועדות בנ/188 שכאמור גם הוסרט על ידי משטרת ישראל, ואני מניח שהסרט יוחבא בקרוב עמוק עמוק במרתף שבו מחזיקים גם את מסמכי המכרז.
- עובדה: אם ערך הגז במיכל יכול להיות שהוא 331.2, הרי הערך המירבי בבדיקה המותר הוא 348.7 ! [ 331.2X% 105=348.7]. ערכי המדידה 349 ו-351 עולים על התחום המותר לפי ההסבר של רב פקד דוד כתר! כן עובדה מתמטית פשוטה.
- הינשוף איננו כל יכול! הוא לא יודע הכל. הוא לא יודע למשל מה לעשות אם ערך מיכל הגז איננו מוחלט, ויש לו טווח. (מי בכלל מבקר את ריכוז הגז במיכל? אף אחד אף פעם!). אבל במשטרת ישראל ובפרוסיה עוד לא עלו על המתמטיקה. עוד אף אחד לא רץ עירום ורטוב וצעק אאוריקה אאוריקה. זה לוקח זמן.
- רב פקד כתר – לאן נוליך את הבושה. אני ואתה. הבושה שלך היא הבושה שלי. אתה מייצג אותי. אני צריך אותך שתעשה עבודה טובה. שתשמור עלי. איך נראה פנינו ברבים אחרי מחדל כזה. הרי אני ישבתי שם מולך והייתי כה מהופנט מדבריך שנדרשו לי יותר משנה תמימה כדי להבין מה אירע שם. אני מתבייש. אבל עכשיו שפרקתי את בושתי ברבים, בוא נלך יד ביד – בוא נפסיק את העמדת הפנים. בוא נתחיל מהתחלה. לך למפקדיך ואמור להם: די! אל תחכה לפסיקת השופטים. הצל את כבודנו. תראה כמה מסכנים הורשעו עם בלון כיול מרגיז שכזה. ועוד דבר – אל תשכח לומר להם שצריך להחזיר לי את כל הכסף שהוצאתי. שילמתי כל כך הרבה ואני עוד חייב. המדינה הרוויחה מספיק קנסות שלא היו חוקיים. שיחזירו לי. בגלוי.
- אם מישהו לא חושב שזה מה שצריך לקרות עכשיו אז אולי מישהו שכבודכם מכיר מוכן לתת תשובה לשאלה מה מכשיר את הכיולים הללו? אולי כבוד השופט ריבלין ימצא לנכון למנות מומחה מטעם בית המשפט לעניין הזה. אני אולי אתנגד, אבל אולי לא. איך יכול להיות שהבדיקה הצליחה אם אי הוודאות של תכולת המיכל היא פלוס מינוס חמישה אחוזים ומידת הסטייה המותרת בבדיקה היא גם כן עד חמישה אחוזים? אולי פרופסור שינער – הוא מומחה גדול לניסויים ואולי הוא יעשה כמה ניסויים עם מיכל של חמישה אחוזים ויבדוק סטטיסטית את התוצאות? זה רעיון. זה ייתן למשטרה ולשופטים מרווח של עוד שנה שנתיים להמשיך כמו שזה ממשיך עכשיו. מה רע?
- אולי ד"ר אלמוג, או ד"ר זוהיש, או עו"ד סמו, או יחיאל בן יאיר? אולי כתר נזכר בתשובה שאני מחמיץ? מישהו מוכן לומר לנו מה תהיה התוצאה שמושגת בבדיקת כיול יומי, שעל פיה יש לאשר מכשיר נשיפה, אם סטייה של חמישה אחוזים ומעלה נחשבת אי דיוק, וערך הבלון הוא פלוס מינוס חמישה אחוזים?
- לי נדמה שהמלך צדק וברי מזל אנו שמצאנו מלך חובב חשבון, שהאיר את עיני והכריח אותי להמתין בשקט עד לרגע הזה. מלך אשר יודע שבחורינו המצוינים הם תמיד מצוינים אבל לא תמיד מצוינים בחשבון פשוט דווקא. לא תמיד מצוינים כפי שהם חושבים. לפעמים זה ממש ממש רע.
- הרי המסקנה היא שכל מי שהורשע על סמך ינשוף חייב היה זיכוי משום שהינשוף לא עמד מעולם במגבלות הכיול!!!!
- אבל אם לא, אולי כדאי לעצור כאן, ולהקדיש מחשבה עמוקה לעניין הפעוט הזה, לפני שממשיכים בכלל בקריאת הסיכומים. איך לא יבושו רוזנים ונגידים, פרופסורים למחקרים, ראשי ועדות בין משרדיות עטורי הילת מלכים, קצינים ויועצים משפטיים שבעי שררה. אלו שמעלתם הגדולה היא שהם תמיד מכירים מישהו שהוא משהו והוא גם מכיר אותם. אלו שלא מוכנים אפילו לשמוע על אפשרות שמישהו מבקר אותם, ואפילו בחריפות. קצת צניעות לא הייתה מזיקה לאיש.
- מי המחיש לנו והסביר מצוין כל כך (הציצו בעמוד 15 ו-18 לתמליל) מי הצטייד במכתבים של ספנטק (הכל כתוב בשחור על גבי לבן במוצגים שהגיש ד"ר זוהיש בכבודו ובעצמו. צריך רק לקרא בעיניים של מי שאיננו מהופנט. האיש כתר, המצהיר על עצמו שהוא האוטוריטה מספר אחת של משטרת ישראל בעניין הינשוף. האיש שנעלב עד עמקי נשמתו שאני מעיר שהוא בעל רקע בלתי מספיק, ושבוגר בית ספר מקצועי הולץ זה באמת באמת לא רמת ידע ראויה להפקיד בידיה את אזרחינו התמימים המאמינים שמשטרה היא משטרה, ומעבדה זה מעבדה ושופט זה שופט! ועורך דין זה לא אחד שסתם בא לשים מקלות בגלגלים בשביל בצע כסף.
- דברים אלו שאני אומר כאן לא יכול הייתי לומר לפני שנתיים או לפני שנה. איש לא רצה לשמוע דברים נחרצים וברורים מאלו. האמת נמחקה בתנועות נמרצות כמתוך דאגה לציבור. את מקומו של המשפט שהוא מילה נרדפת לצדק הגיון ואמת, תפסו טיוח פרשנות, כללי פרשנות, לוליינות ועוד מילים שאם הופכים בהם מגלים שהם סתם היפוכם הגמור של אמת וצדק. זו האמת. את האמת אי אפשר להרוג. אפשר להרוג רק את השליח.
- כל גילוי אמת שהבאתי – שופטי ישראל ופרקליטים עובדי מדינה, מחקתם במחי יד. חשבתם שאם כוונתכם טובה, מותר לכם להטות משפט. נתתם יד למשטר של הטיית משפט. האמנתם בכל ליבכם שיש להסיר אותי מדרככם, ושבסופו של דבר יימצא פתרון לסלקני. טעיתם.
- אתם יודעים מדוע לא ניסחתי באוזניכם עד לרגע זה את האבסורד החשבוני? מדוע התאפקתי כשכבוד השופט חן אמר לי "אז תגיד" כיוון שאתה אומר דברים חמורים מאד? שלא פתחתי את פי לתקן את מר כתר כשהצליח להונות את עו"ד יוני שניאור, ואולי גם אתכם, שעובדים עם מיכלים של שני אחוזי סטייה?
- הסיבה הראשונה היא שהייתם מסרבים להאמין. תשאלו את יוני שניאור – גם כשגיליתי לו לפני ימים אחדים לא רצה להאמין. הוא לא אמר לי אני לא מאמין לך. הוא אמר אני מאמין אבל בטח יש משהו שעושה את זה אחרת, שמתקן את מה שנראה למראית עין, במילים אחרות הוא סרב להאמין. היום דיברתי איתו שוב והוא עדיין לא מאמין. כבודכם עוד ינצל את זה שאיש לא מאמין. אחר כך אוכל לומר מה שאני רוצה ממילא לא יאמינו לי. בדיוק כמו שמתארת פרנס מרי היוגיאן בספרה "התעללות נפשית" שהפצרתי בכם לקרא.
- כולכם מסרבים להאמין. לתתrecognition – הכרה, כולכם מסרבים להבין בפשטות שהייתם חלק מהפרשה הזו, נטלתם בה חלק מכריע – הרשעתם אנשים תוך שאתם נותנים יד למעשה עוולה בנחישות מוצהרת ונעדרת תובנה. חיפשתם משענת בכל גיהוק משפטי או עובדתי שהתביעה טענה בלי ראיה – ונמנעתם מלראות מה שעומד נגד העיניים כל כך ברור. כבודכם, אינני מתכוון רק אליכם – אתם רק חלק קטן מהקהל הקדוש הזה שהדברים מתארים אותו. קטן אבל חשוב מאין כמותו.
- הסיבה השנייה גם היא לקוחה מן התחום הנפשי. אמרתי בגלוי, חזרתי ואמרתי, ואני מעיד שראיתי תהליכים בהתהוותם. התייעצתי עם מומחים לתחום הנפש והדברים שאני אומר כאן הם בעיניהם בבחינת המובן מאליו. זה מעליב אבל זה ממש בנאלי. זה דבר שאינו מצריך הוכחה. מי שהיה מעורב בפרשה זו כמותכם, איננו בן חורין להחליט כרצונו. הנפש האנושית שולטת במעשיו. מנגנוני ההגנה וההדחקה, וכן רגשות האשם הצפויים מההתפכחות מביאים לכך שלא יתכן שינויי אמיתי ללא תהליך ארוך של הפנמה אמיתית. לא יתכן. זה אנושי לגמרי. ואתם אנושיים. כן! חלקכם לבש את אותם מדים כחולים בעצמו, שנים לא מעטות. זה לא קל. זה אנושי. אבל זה מחויב המציאות. אין אדם שמוחק את עברו, את הזדהויותיו.
- הסיבה הנוספת שהתמהמהתי עם המתמטיקה המוחצת הזו היא שהניסיון לימדני שאין כזה דבר "עובדה רעה" למשטרה שנשארת זמן רב מדי ללא טיוח. גם עכשיו צפויה הכחשה, צפוי טיוח, ואינני בטוח בכלל שכבודכם יעמוד בזה. יתכן בהחלט שהמחיר שאני אאלץ לשלם יהיה גדול מכדי שאוכל להמשיך במשימה ואתם תחליטו לאשר את הינשוף בדרך כזו או אחרת. זה יהיה אנושי. אין כמעט איש אשר צופה אחרת! אני חושב שלמשפחתי מגיע שאפרוש כבר. שאחזור לעיסוקי הרגילים.
- אבל אני הייתי מודאג מפני זה ששורת שקרים חדשה תפצע ותתארך – "הסברים" שהאוזן מסרבת לשמוע היו מובאים בחסות המדים הכחולים ומגרמניה הדוויה, טענות היו מתחלפות באחרות, כפי שהורגלנו בשלוש השנים האחרונות בלי כחל וסרק, וכבודכם היה מן הסתם מטה להם אוזן קשבת, והמשפט היה מתארך , הוצאות ניהולו הכבדות היו גדלות, והיה מוטל עלי להפריך עוד דברי הבל, ולפתור חידות חדשות אשר מי ישורן. לא יכול יותר.
- כבודכם, יוסטיציה ניצבת וחרבה שלופה ועיניה רעולות. הן רעולות כדי שלא תטה משפט, כדי שלא תראה מי בפניה. כדי שתפסוק רק לפי העובדות. אל נא נזלזל בתרבות זו שהיא מנכסי צאן ברזל של תרבות העולם. כך הטיפו גם נביאנו שנים רבות מוקדם יותר.
- עיניכם אינן רעולות כלל וכלל לא. אתם מכירים את עדיו של צד אחד, כמעט את כולם הרבה יותר ממה שעיניה הרעולות של יוסטיציה מסמלות. החרב שביכם מונחת בנדן , וכשאתם שולפים אותה לעולם לא נדע מה השפעת מראה העיניים על ההחלטה. שלפו את חרבה של יוסטיציה מנדנה. החזיקוה מונפת אל על מול שני הצדדים. כסו לרגע את העיניים. אתם מאמינים בזה שיש בכם הכח לא להטות משפט גם כשהעיניים חשופות. ניחא. גם כך בעל כורחכם אתם רואים ברור – הגיעה העת להכרית את הנגע. זה המכונה בפי "שכרון הכוח והזלזול בחוק ובאזרח", ובעיני רבים מצומצם למגינת ליבי ל"פרשת הינשוף". החזירו לאזרח את ההגנה שבית המשפט צריך להגן עליו, לה הוא זכאי בזכות – לא בחסד. הראו לציבור שיש שופטים בירושלים. הכרתת הינשוף תהיה רק ביטוי אחד והולם לזה. צעד גדול לתקווה חדשה.
- אבל משהגענו לרגע הזה, שבו אני יכול מעט להתרווח כי כתיבת הסיכומים מאחרי, (ששה שבועות רצופים יום וליל), וכשאני מרגיש שאני יכול מעט להסיר את רגלי מדוושת השיכנוע, ברצוני לומר בפשטות: גם לכם, מכובדי, שופטי מגיעה הכרה. הכרה ממני.
- לרגע לא חשבתי שאתם טועים בזה שאתם מאמינים שהמכשיר מודד אלכוהול אצל אנשים ששתו אלכוהול. מספרם של אלו שהורשעו או שעדיין עומדים לדין ולא שתו כלל, הוא זעום. (יש כאלה כבוד השופט ריבלין – מותר לך להאמין לי ). התרשמותי שלי היא שמכשיר הינשוף הוא כן מכשיר היודע למדוד ריכוז אלכוהול בנשיפה לגמרי לא רע. ושצריך את אלו שחורגים ממה שהחוק מרשה ותהיה הגדרת המחוקק כאשר תהיה – כדין. מי ברחמים ומי בחרב. אף פעם לא אמרנו אחרת.
- ד"ר פוליצ'וק הסביר את זה במילים ברורות כבר בתחילת הדרך ואמר לכם:המכשיר יכול לטעות והבעיה היא שאיש לא יכול לדעת מתי הוא טועה בפרוצדורה והתצורה הקיימת! זה הכל. משה אביחי אמר לכם: העבירו את המכשיר פרוצדורת קליטה ובקרה – כלשהם, תקרו לזה 17025 או מה שתרצו – ואז אפשר יהיה למדוד רק נכון. גם ד"ר פזע אמר לשוטרת:תני לי לעשות בדיקת בקורת. הוא סמך הל המכשיר בעצמו שיוכיח את חפותו. הוא לא אמר אני אביא מכשיר טוב יותר. הוא לא העלה על דעתו שהפרוצדורות כל כך מופרכות. כאזרחים נסיתם לעמוד בפרץ מתוך תחושה שכך ראוי. אני מעריך את זה. אני לא כועס על זה. אני לא מוקיע את זה. אני אסביר את זה מעל כל במה אם רק יהסו לרגע את קולם של המתלהמים ורודפי הכותרות.
- אני מאמין לכם, וגם את זה ראיתי בהתהוות, שלא יכולתם להעלות בדעתכם את עומק השלומיאליות. את חוסר הרצינות. את שיטות אחיזת העיניים. מי יכול להאמין שהרשומות של מדינת ישראל זה מגרש פרוץ שאפשר לפלוש אליו ולהקים אפילו בית מידות וכל העולם יחשוב שהבית נבנה ברישיון. זו לא הייתה בטלות יחסית. זו הייתה התבטלות טוטאלית מפני הנשגב מאיתנו ומפני השררה. וכך הסתבכתם אט אט בפרשנויות מאולצות ובאמירות שגויות, וגם במעורבות רגשית המביאה להקשחה ואיבוד חופש הפעולה. ראיתי אתכם אנשים טובים!
- לטובת אלו שלא הבינו את פתרון החידה שחד המלך, ויהיו כאלה רבים – התגלגלה לידינו טיוטא של צו המלך שהדליף לנו אחד מסריסיו
שייך לנושאים: נהיגה בשכרות, סיכומי הגנה במשפט הינשוף נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר
זה המקום לכתוב תגובה. כאן אפשר לשאול שאלות או לבקש עצה. אנו נעשה כמיטב יכולתנו להשיב