דבר המלך במועצתו – אגדה

כבודכם, משימתי הראשונה היא לשכנע אתכם שאין כלל צורך לסקור את ראיות ההגנה כדי לזכות את הנאשמת ולהכריז קבל עם ועולם שמשטרת ישראל כשלה והכשילה את אזרחיה בהפעלת מכשיר לא חוקי ולא מהימן. הסיכומים ארוכים, אך מרתקים. לא תהיה זו הפעם הראשונה שאבקש מכבודכם: בבקשה – סבלנות.

דוד קולקר

דבר המלך במועצתו

פעם אחת לפני שנים לא רבות היה מלך, וירבו השכורים בממלכתו. והמלך רצה למגר את השכרות קרא המלך לשר הפרשים והכרכרות, ואמר לו: שרי הנאמן, הנה לך שני שקי זהב טהור – שוטט בעולם חפש ומצא פתרון שימגר את השיכורים מנתיביה ומשעוליה של ממלכתי. מינה השר שליחים, שיגרם אל ארבע כנפות תבל, חפשו ולא מצאו. עד שויזתא, שלישו של השר, גילה על אוזנו כי בפלך פרוסיה  נמצא ינשוף פלאים המזהה כל שיכור גם אם לא ניכר עליו כלל וכלל כי שיכור הוא.

נהדר אמר השר, שיגר את וייזתא לפרוסיה, הפקיד בידיו את שני שקי הזהב, וויזתא שב ארצה ובכלוביו להקה קטנה של עשרה ינשופים.

מיהר השר להתקין תקנות, אם שותים לא רוכבים, והמלך מתוך הכרת תודה כינס את מועצתו והכריז – אל לכם בני עמי לרכוב בשכרות דעו לכם עומד עליכם ינשוף זה, העושה דבר המלך בשבע ועשרים ומאה מדינה,  שהוא הוא הפוסק האחרון, ואתם בני העם הקטן וקשה העורף שבתוכנו היזהרו שבעתיים. ומי שילכד בטרפיו של הינשוף המלכותי יוענש קשות. נכון ושתי שאל המלך, וושתי הנהנה בחן ושתקה.

והמלך לא שאל כמה זהב שילמו עבור הינשופים, כי נתן אמון בשר. שני שקי זהב בעבור עשרה ינשופים? נו מילא.

כך נקפו להם חורפים אחדים, ושר הכרכרות עושה חיל, ומתהדר בפועלו במועצת המלך המיוחדת המתכנסת מדי שנה לכבוד יום הולדתו של המלך, בריבוא הרכבים והסייסים שכבר לכד ובשקי הזהב שהצטברו במרתפי אוצר הממלכה שהינשוף קונס ומעשיר בהם את קופת המלך, וכולם שמחים בפלא.

כולם פרט למאות בני משפחות איכרים  שהינשוף הפך את חייהם לסיוט.

ויהי בשנה התשיעית, והמלך מבקר את שריו לביקרת מסורתית לקראת יום הממלכה החל בראשון לחודש אדר, חודש בו לוכד הינשוף יהודים רבים השותים עד לא ידע, אפילו הרבה יותר מארבע הכוסות שהם שותים במילא של חודש ניסן. קרא המלך לשר הפרשים והכרכרות ואמר לו: מחר אני אצלך.

הניחו משרתי המלך את כורסתו האהובה בלשכת השר, הניחו שטיח אדום שהובילו מן האפיריון המלכותי היישר אל הלשכה, אלפיים גומד אורכה ורצפתה וקירותיה ספונים בארז ומשוכים בששר. התרווח המלך, והחל בעבודת הביקורת. אני יודע שפועלך למיגור השיכורים מנתיביה של ממלכתי ראוי להערכה רבה.

כן הוד מעלתו אמר השר כשהוא קד קידה עמוקה, ובענווה הוסיף– הכבוד והיקר מגיע לינשופים, אני רק מצאתי אותם.

הרים המלך כוס משקה קל, תפוזינה או משהו דומה, ואמר: ינשוף הוא עוף חכם מאין כמותו, אבל גם עוף טורף. ואחרי הרהור נוסף אמר: שר יקר שלי, מאז הלך לעולמו אבי המלך זצ"ל, שופט אני את העם, ויודע אני ששגשוגה של ממלכתי ושלוות תושביה תלויים בזהירות הרבה שעלי לנהוג במשפט. מלאכה קשה היא לשופט לשלוט ביצר הכוח והכבוד, להתבטל בפני נתיניו ולהאזין להם כאילו היה אחד מהם. יהודי אחד קרא לזה אמפטיה. איך עושה זאת הינשוף? והוא הרי עוף טורף מטבעו! איך אתה, שר יקר מבטיח שהיצר לטרוף לא מעוור את היכולת לשפוט?

לא חשב הרבה השר והשיב: הינשוף הזה, מעשה פלאים אומן על ידי מאלף ינשופים מדופלם, החכם יורגן, לבחון את עצמו לבד. זהו ינשוף מיוחד מהן כמותו, ולא חלים עליו כללי הטבע המוכרים המפעילים ינשופים אחרים. אחרי שהות קטנה, משהבחין השר שפניו של המלך נחרשו קמטים ואינם כתמול שלשום הוסיף: אני כמובן גם מפקח עליו ובקפדנות הראויה לשליח נאמן של הוד רוממותו הנאור בשליטים.

כמובן, אמר המלך, שגם אהב דברי חנופה פה ושם, מי אם לא אתה שבחרתי מכל בחורים, ודאי שאתה מפקח. איזה בוקר נאה זימן לנו הטבע, לעונג יהיה לי אם תגלה לי את מעשה הפיקוח שודאי עולה על כל חוכמה ששמעתי עד היום. אמר והתרווח בכורסתו האהובה שבה כה אהב לשקוע ולחשוב.

יש לי אבן בוחן מיוחדת ומדויקת. "שיכורינה" שמה.

שיכורינה ? הרים המלך גבה מלכותית.

כן שיכורינה זו שיכורה לעולם. והמיוחד בה ששיכורינה שיכורה לעולם בדיוק באותה רמה. אנחנו מכסים את עיניו של הינשוף ואז מגישה שיכורינה את פיה לינשוף, והינשוף עוצם את עינו ומריח. אחרי ההרחה הינשוף חושב דקה ובדרך כלל קורא –  "שיכורינה תפסתי אותך". וכך אנו יודעים שהינשוף מדויק ונטול יצר רע.

מה לו לינשוף לעצום את עינו הקשה המלך, אם עיניו רעולות?

זה עוזר לו להתרכז, בדה מליבו השר תשובה מהירה, והמלך שקע בהרהור לא ארוך.

מה שיעור הדיוק של שיכורינה זו הקשה המלך?

עד חמש יחידות למאה – אמר השר בידענות. חמש מעלה וחמש מטה. וגם הינשוף לא מסתפק בקריאות הגיל "שיכורינה, תפסתי אותך" אני שואל אותו מה רמת השכרות שלה ואם הוא טועה כדי חמש למאה מטה או מעלה אני בעצמי מורט את נוצותיו ומחזירו לכלוב עד שיצמחו מחדש. אזרחיך בטוחים אדוני המלך. הינשוף מדויק.

המלך, שאביו הכשירו למלוכה דאג שתהיה לו השכלה רחבה, הסיר מעליו את המראה המצועף, חידד את מבטו ושאל – שיכורינה זו, האם היא בלון כיול עם דיוק של פלוס מינוס חמישה אחוזים?…

כן, אמר השר והשפיל את עינו בתקווה שהמלך יבקש לפרוש לנוח, ומכיוון שחש שאין הוא נח על קרקע בטוחה הוסיף מיד:  כן כן, אני מורט את נוצותיו…"

החל השר לחזור על דבריו אך המלך הרים ידו להסותו והוא חדל.

ובלילה ההוא נדדה שנת המלך. בבקר שלמחרת לאחר שהיטיב את ליבו במאכלים שהניח לפניו אשף מטבחו, ושתה שוקו חם שהוא כל כך אוהב, ציווה על משרתיו: הביאו את שר הפרשים והכרכרות, והשליכוהו לבית האסורים. נבהלו אנשי החצר מאד מאד כי אהבו את השר, וביקשו עליו רחמים.

חשב המלך וחשב ואז אמר כך: אחוד לכם חידה – אם תפתרו אותה ינצל השר. אם לא – מות יומת.

וזהו נוסח החידה: מיכל מסוים מולא בתערובת גז, ושיעור האתנול בו 350 מיקרוגרם לליטר. (או כל מידה אחרת). שיעור האתנול בגז איננו מדויק אלא כדי פלוס מינוס חמישה אחוזים. האם אפשר לדגום ולמדוד מתוך המיכל הזה דגימה שמידת אי הוודאות שלה תהיה קטנה מ-חמישה אחוזים?

חככו בדעתם יועציו של המלך ואמרו- השאלה קשה, אולי תקל עלינו לפחות שנצליח להבין? אמר המלך שני רמזים אתן לכם.:

א.         האחד: הנה בפניכם תעודה. שמספק יצרן תערובת הגז, הרוזן ספנטק שבמדינת בריטניה שימו לב למילים +/-5% accuracy !!! ערך הריכוז האתנול במיכל יכול להיות כל ערך בתחום הזה.

ב.         הרמז השני: בבדיקת כיול ימרטו נוצותיו של ינשוף שטעה ביותר מ5% בקריאת ערך האתנול במיכל שהוגש לו להרחה.

אני חוזר על שאלתי: תנו לי ולו ערך מדידה אחד הממלא אחר התנאי שמשאיר את הינשוף עם נוצותיו לתפארת. אם מישהו ימצא פתרון יזוכה השר ויינתן לו כל שיבקש עד חצי המלכות. אם לא – יתלה בכיכר העיר כי ככה יעשה לאיש שהפקיר את שלום נתיני המלך… מלך האוהב את עמו חייב למנוע משליחיו זלזול באזרחים. יראו ויראו. ועוד דבר נתיני היקרים, אל תעזו לסובבני בכחש. אל יעז איש לנסות תת תשובה מתחכמת ולא נכונה, וכל מי שיעשה כן ראשו יותז. הנה לכם שלושים יום.

שלושים הימים חלפו לאט ובשקט. איש לא האמין שלא תימצא תשובה לשאלה, שהרי תמיד יש תשובה לכל שאלה, ובכלל המלך כל כך מוקיר את השר, וגם שאר השרים תומכים בו , בוודאיי ימצא כבר פתרון כלשהו, סברו הכל. והימים נקפו, ומכסת השלושים תמה. כנס המלך את מועצתו לישיבה מיוחדת וויזתא הכריז: וזה דבר המלך במועצתו – למען טוהר המשפט – ושמא אחד למאה יוטה משפטו – שר הפרשים והכרכרות- מות יומת. והשר נתלה בכיכר העיר.

הינה טיוטת הצו שמסר לנו וויזתא. יש  קשרים – לא צריך פרוטקציה.

חזרה לאינדקס סיכומים לדף הקודם לדף הבא

שייך לנושאים: נהיגה בשכרות, סיכומי הגנה במשפט הינשוף נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר