סליחה! – סיכומי ההגנה במשפט "הינשוף" (2)
סליחה
"על מה יש לתמוה? על אותו רגש הביטחון ועל אותה קורת הרוח שמלווים את האדם בדיבורו, כאילו הוא מעביר באמת את מחשבתו או את הרגשתו המובעת על מי מנוחות ודרך גשר של ברזל, והוא אינו משער כלל, עד כמה מרופף אותו הגשר של מלים, עד כמה עמוקה ואפלה התהום הפתוחה תחתיו ועד כמה יש ממעשה הנס בכל פסיעה בשלום." [ביאליק ח.נ. (1915), גילוי וכיסוי בלשון. מתוך כל כתבי ביאליק, דברי ספרות, ת"א: דביר[
סיכומים אלו נכתבים בין כסה לעשור, וגם, בימים אלו השלמתי עוד עשור לחיי. ימים של חשבון נפש. מתייסר אני מרה על שאינני יכול כתוב כאן רק עניינים שברוח, וברוח טובה. מעיק עלי שאינני יכול להניח על הנייר דברי תודה, הערכה, כבוד ויקר, לזכך דברי הגות, ולהשרות כל טוב על הקוראים. מר לי על שבמקום להתרצות, להתפייס ולשלב ידיים, בעל כורחי אני נאלץ לחשוף מצח וחזה, לאמץ את שריריי, להטיל בליסטראות על אנשים שאני בעצם אוהב, מעריך, ומעדיף להיות ספון בקרבתם מאשר לצפות בהם מבעד לחרכי המתרס המשפטי והרעיוני. אנשים שעושים הכל לטובת הכלל מתוך נאמנות לדרך, ואני נאלץ לומר להם שהם נתונים במצב של אובדן דרך. אנשים שאני כמה להתאחד עימם, ויודע שרגע זה של איחוד בא יבוא, אך בינתיים, אני נאלץ להסתפק, בעל כורחי, בזכות להתווכח עימם. הטיב ביאליק לתאר את התהומות מתחת לגשר הברזל כסכנה האורבת לכל מילה שאוציא מפי.
בין אם תבינו למצוקתי, ואת החובה הבלתי מתפשרת המאלצת אותי לוותר על זכותי ליהנות מצוותא חדא וחברותא של הסכמה, ובין אם לאו – סליחה!
שייך לנושאים: נהיגה בשכרות, סיכומי הגנה במשפט הינשוף נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר
זה המקום לכתוב תגובה. כאן אפשר לשאול שאלות או לבקש עצה. אנו נעשה כמיטב יכולתנו להשיב