שיכור סטטוטורי – וחצוצרת הורוביץ

המחוקק הישראלי התאהב בכל צורה אפשרית של הרשעה בשכרות. יש בה גם הגיון וגם חוסר הגיון, אך בעיקר יש בזה חוסר הגינות.

פעם, לפני שנכנס לתוקף תיקון מס' 73 לפקודת התעבורה, שיכור היה מי שהוא שיכור. כלומר היה צורך להוכיח שמדובר בשיכור. בית המשפט העליון קבע כי גם היום, אפשר להוכיח את הסוג הזה של השכרות – שכרות עובדתית!!!  אבל במקביל המחוקק הלך והגדיר עוד "שיכורים" סטטוטוריים – כאלה שהם לא בהכרח שיכורים. מי ששותה אלכוהול אגב נהיגה- אפילו לגימה אחת – שעוד לא הספיקה לטייל מהקיבה  אל הכבד – הוא שיכור. מי שנהג ובגופו סימנים שצרך סם – אפילו איננו תחת השפעה והחומר שבגופו אינו נרקוטי – הוא  שיכור. כמו כן קבע המחוקק רף של 240 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף כשכרות. ידוע לכל שיש בני אדם שגם עם פחות מזה לא ראוי שנשב במכונית נהוגה על ידם, ויש כאלה שמתפקדים היטב עם כמות כפולה מזו – ובעצם אינם שיכורים!  השכרות היא סטטוטורית לא מהותית.

לגבי נהגים מקצועיים – מוניות ורכב ציבורי אחר וגם נהגי רכב כבד קבע המחוקק הגדרת שכרות אחרת: רק 50 מיקרוגרם  בליטר אויר נשוף!  בעצם מוסכם על הכל שמי שמדדו לו 50 מיקרוגרם בלבד, איננו שיכור – בשפת בני אדם ובשפת הרפואה,  –  ובכל זאת המחוקק מגדיר אותו בחומרה רבה כל כך.

כאן המקום לתת מקום של כבוד לחצוצרת הורוביץ, וד"ר נעים פזע (מנהל המעבדות של כימיקלים לישראל), שהעיר את עיני בית המשפט בפרשת עוזרי. מהי חצוצרת הורוביץ? ובכן, כאשר מודדים ריכוז של אלכוהול כגז, לעולם לא תתקבל תוצאה אחידה. גם אם תקחו מיכל ובו מידה הומוגנית ואחידה בריכוז גבוהה ביותר- קרוב למאה אחוזים, ותמדדו את התכולה 1000 פעם, תקבלו תוצאות בפערים של פלוס מינוס שמונה אחוזים…..  למה? מדוע? – ככה. זה נתון פיסיקאלי אמפירי מוכח. מה יהיה אם ניקח אלכוהול בריכוז של 300 מיקרוגרם ונמדוד אותו אלף פעמים? מסתבר שנקבל תוצאות בפער של פלוס מינוס 20 אחוזים לערך……

ומה יקרה אם נבקש למדוד אלכוהו בריכוז של 100 מיקורגרם או 50 מיקרוגרם? – אחוזי הטעות יהיו גבוהיים בהרבה!!!  לשני הכיוונים!  הפלוס והמינוס, ההולכים ומתרחקים מקו האמצע ככל שהריכוז נמוך יותר, ויוצרים ציור של חצוצרה – קוראים חצוצרת הורוביץ. (אפשר לחפש בגוגל "חצוצרת הורוביץ").

חצוצרת הורוביץ  היא זו שמונחת בבסיסה של ההחלטה השיפוטית (הלא כל כך מוצלחת מבחינה מדעית), לאכוף 240 מיקרוגרם, רק אם המדידה מראה 290 מיקרוגרם לפחות!!!!! (קביעה שרירותית לגמריי), כך נוהגת המשטרה אחרי פסק דין עוזרי שאני הולכתי בזמנו. (בערכאה ראשונה הבינו שרק 400 מיקוגרם מבטיחים וודאות שהנבדק עבר 240 מיקרוגרם…..)

לרענון הידע אפשר לעיין במאמר שלי מאוקטובר 2011 שהיה נכון ועכדני עד 2017!!!!  ופורסם כאן 

והנה בשנת 2010 החליטה הכנסת בחוק ששכרות של נהגים מקצועיים תהיה 50 מיקרוגרם בלבד!!!!  עברו חלפו להם שבע שנים תמימות עד שהחלו לאכוף את החוק הזה. מדוע? משום שהוכחנו באופן פוזיטיבי שהמכשירים הלא משוכללים שבידי המשטרה, ביחד עם חצוצרת הורוביץ – שהיא נתון מדעי – לא מאפשרים לאכוף, והחוק נשאר אות מתה.

בשנת 2018 הכניסה המשטרה מכשירי ינשוף מדגם 7950 לשימוש והחלה לאכוף גם את חוק הנהגים המקצועיים.

לפי מה שהסברנו לעיל, כדי להבטיח מדידה ברת תוקף של 50 מיקרוגרם, צריך מכשיר יעודי מאד מדוייק, וגם לקבוע רף אי וודאות הולם לפי חצצרת הורוביץ של מדידת אלכוהול כגז. כך שלעולם לא יהיה זה 50 מיקרוגרם וגם לא 100 מיקרוגרם….להערכתי מדובר במדידה של כ-170 ציקורגרם כדי להבטיח מינימום 50 מיקרוגרם…

באוויר נשארו תלויות שתי שאלות:

א. מה מותר המכשיר הזה על קודמו? – מי אישר אותו והאם היה מודע לבעיות הפיסיקליות

ב. מה קרה לחצוצרת הורוביץ? בוטלה בכוח פקודה משטרתית?

בימים אלו אני מעלה את הסוגיה לבחינה משפטית, ואני מניח שאתקל בהרבה מאד בורות ואנטגוניזם. כך היה מעולם..

שייך לנושאים: הינשוף - פרטים טכניים, מאמרים, עורך דין תעבורה נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר