בית משפט השלום בירושלים לתעבורה
פ"ל 7120-04-14 מדינת ישראל נ' פרשר		16 יול 2015 7120-04-14
השופטת	שרית זוכוביצקי-אורי
מאשימה	מדינת ישראל
	– נגד –
נאשמים	סער פרשר

הכרעת דין

 

 

 

החלטתי להרשיע הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

 

האישום

 

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מייחס לו של נהיגה בשכרות, עבירה בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961, מכח תוצאת בדיקת אלכוהול בנשיפה של 360 מק"ג בליטר אויר נשוף.

 

העובדות שאינן במחלוקת

 

ביום 26.4.14 בסמוך לשעה 3:39 לפנות בוקר נהג הנאשם במכונית פרטית בכביש מס' 38 לכיוון בית שמש. הנאשם נעצר לביקורת אקראית במחסום משטרתי שנועד לאתר נהגים שיכורים. הנאשם נכשל בבדיקת הנשיפון אולם בדיקת המאפיינים שביצע היתה תקינה.

 

גרסת הנאשם עליה לא היתה מחלוקת היא כי הוא שתה כוס אחת של וודקה רד בול בשעה 22:30, מספר שעות קודם שנהג.

 

אין חולק כי קודם לבדיקת הינשוף המתין הנאשם 15 דקות בהן לא שתה, אכל, הקיא, עישן או הכניס דבר מה לפיו ולאפו.

 

תוצאות בדיקת האלכוהול שנמדדה לנאשם במכשיר הינשוף הן כדלהלן:

 

במחזור הנשיפה הראשון (להלן – המחזור הראשון או מחזור הנשיפה הראשון), חיישן ה- IR מדד 405 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף וחיישן ה- EC מדד 395 מק"ג בליטר אויר נשוף.

 

במחזור הנשיפה השני (להלן-המחזור השני או מחזור הנשיפה השני) היו שתי נשיפות אסורות ולאחריהן בנשיפה השלישית נמדדו באמצעות חיישן ה- IR 370 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף ובחיישן ה – EC נמדדו 360 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף.

 

בין תוצאת המדידה בחיישן ה IR במחזור הנשיפה הראשון (405) לבין תוצאת המדידה בחיישן ה -EC במחזור המדידה השני (360) היה פער של מעל 10%.

 

המחלוקת

 

המחלוקת הינה בשני נושאים הקשורים למיומנות הפעלה ולתקינות מכשיר הינשוף.

1. ב"כ הנאשם טוען כי הפער בין בדיקת חיישן ה- IR במחזור הראשון לבין בדיקת חיישן ה- EC במחזור השני עולה על 10% וזאת בניגוד לקבוע בתקנה 169ז' לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות") ולכן הבדיקה פסולה.לשיטתו מדובר בפער תוצאות אסור אף לפי "חוזר הדרכה 01/14 רענון הפעלת ינשוף מדגם IL 7110", הקובע בסעיף 2 , כי במצב שבו הפער בין תוצאות הבדיקות של החיישנים IR ו- EC הינו מעל 10% על המכשיר להודיע על "הפרעות" ומשכך יש לבצע בדיקה חדשה לאחר 10 דקות. ב"כ המאשימה לא השיב לטענה זו כיוון שהועלתה לראשונה רק בסיכומים, אבל טען באופן כללי לתקינות המכשיר ותוצאות המדידה.
2. עוד טען ב"כ הנאשם כי לא הוכח כיולו של המכשיר בעקומת כיול כנדרש כיוון שלא הוגשה תעודת כיול של המכשיר. לטענתו לא די בהגשת תע"צ התקינות ומשכך שלא הוכחה תקינותו של המכשיר.
3. ב"כ הנאשם טען, כי ביצוע עדכונים במכשיר הינשוף כמופיע ביומן המכשיר, ללא מתן הבהרה לגבי מהות העדכונים והשפעתם על המכשיר, הינו אסור ועצם ביצועם פוגע בתקינות המכשיר. ב"כ הנאשם צירף לסיכומיו את החלטת כב' השופט מהנא בבקשה לגילוי חומר ראיות בתיק בע"ח (י-ם) 2590-05-14 סבן נ' מדינת ישראל, לא פורסם (יום 19.10.14) בה נקבע כי יש לאפשר שקיפות מלאה של עדכוני הגרסאות להגנה ולכן יש להציג להגנה פרטים לצורך הגנת הנאשם.לטענת ב"כ הנאשם מאז החלטתו של בית המשפט בבקשה לא נחשף חומר החקירה המלא והיה על המאשימה לחושפו גם במקרה דנן. יצוין, כי בתיק זה לא הגיש ב"כ הנאשם בקשה לגילוי חומר חקירה והוא מבסס טענתו על החלטה בבקשה לגילוי חומר חקירה שהוגשה בתיק אחר.גם על כך לא השיבה המאשימה באופן קונקרטי, ככל הנראה היות ואלו נטענו בשלב הסיכומים. הראיותמטעם המאשימה העידו השוטר יוני ברזילי (להלן: "השוטר"), מפעיל הינשוף משה בכר (להלן: "מפעיל הינשוף") ואיש המעבדה רס"מ ערן דקל (להלן: "מר דקל").והוגשו: ת/1 מזכר שערך השוטר.ת/2 דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות.ת/3 דוח עיכובת/4 פלטים של הינשוף- בדיקות של הנאשם.ת/5 הודעה לנאשםת/6 דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף בדיקה 1929.ת/7 דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף בדיקה 1930.ת/8 העתק תעודה הבלון ביחידה.ת/9 פלט בדיקה עצמית של מפעיל הינשוף ובדיקת כיול בתחילת משמרת.ת/10 פלט בדיקה עצמית של מפעיל הינשוף ובדיקת כיול בסוף משמרת.ת/11 מזכר של מפעיל הינשוף.ת/12 יומן מכשירת/13 תע"צ לביצוע ביקורת תקופתית לינשוף.ת/14 כרטיס מכשירת/15 העתק תעודת בלון מעבדה.ת/16 העתק תעודת בלון יחידה בזמן ביצוע בדיקה תקופתית.ת/17 העתק תעודת בלון היחידה בזמן ביצוע האכיפה הרלוונטית. מטעם הנאשם לא נשמעו עדויות. הנאשם צרף לסיכומיו מסמך שכותרתו "חוזר הדרכה 01/14 ריענון הפעלת ינשוף מדגם IL 7110" מיום 23.12.14, ואת החלטת כב' השופט מהנא בתיק בע"ח (י-ם) 2590-05-14 סבן נ' מדינת ישראל, לא פורסם (יום 19.10.14) . עיון משמעות הפער העולה על 10% בין תוצאת המדידה בחיישן ה- IR במחזור הנשיפה הראשון לבין תוצאת המדידה בחיישן ה- EC במחזור הנשיפה השני. חיישני ה- IR וה- ECלמכשיר הינשוף ישנם שני גלאים- חיישנים הבודקים בכל נשיפה את מידת האלכוהול בנפח האויר הננשף. הגלאי הראשון ה- IR הינו גלאי אינפרא אדום (Infra Red) והשני ה- EC הינו גלאי אלקטרוכימי Electro Chemical)). אמינות מכשיר הינשוף והכללים לחזוק רמת הדיוק של המכשיר נקבעו בתת(י-ם) 11893/07 מדינת ישראל נ' עוזרי, לא פורסם (מיום 7.3.10) (להלן: "פרשת עוזרי") וגם בערכאת הערעור עפ"ת(י-ם) 25457-04-10 מדינת ישראל נ' עוזרי, לא פורסם (מיום 14.10.10) (להלן: "ערעור עוזרי").באשר לחיישנים – עד לפרשת עוזרי מדד מכשיר הינשוף את רמת האלכוהול בליטר אויר נשוף במחזור הראשון באמצעות שני הגלאים – IR ו- EC אך הציג רק את תוצאת גלאי ה- IR. המכשיר ביצע בדיקה עצמית שמטרתה לוודא , כי הפער בין תוצאות הגלאים לא עולה על 10%.במחזור השני בוצעה הבדיקה רק על –ידי חיישן ה IR והושוותה לבדיקת ה- IR במחזור הראשון על מנת לוודא שהפער בין התוצאות אינו עולה על 10% . בהערת אגב ייאמר שבאותו הזמן הפער הפוטנציאלי בין ה- IR במחזור השני לבין ה- EC במחזור הנשיפה הראשון יכול היה להיות גבוה בהרבה מ- 10% זה מזה . בפרשת עוזרי נבחן לעומק הצד הטכני של המכשיר ואופן פעולתו ובתוך כך גם תפקידם של שני החיישנים. בהתאם לפסק הדין בפרשת עוזרי, תפקידו של הגלאי האינפרא אדום הוא מדידה. החיישן בגלאי זה אינו סלקטיבי דהיינו מודד את כמות החומר אך אינו יודע לזהות בוודאות את סוג החומר הנמדד. תפקידו של החיישן האלקטרו כימי בהיותו חיישן סלקטיבי, שהמדידה שלו פחות מדויקת מזו של הגלאי האינפרא אדום, לזהות באופן מדויק את סוג החומר הנבדק ולוודא כי אכן מדובר באלכוהול .משום כך מלכתחילה לא רשם המכשיר את תוצאת חיישן ה EC בהיותו בקר לפעולת החיישן העיקרי – ה- IR אשר לתוצאת מדידתו המדויקת כשלעצמה אין חשיבות כל עוד היא נעה סביב 10% ממנו. בפרשת עוזרי הוכח כי ישנם מדינות אחרות בעולם בהם לא נעשה שימוש בשני הגלאים. בחלקן נפוץ השימוש ב- IR בלבד ובחלקן שימוש הדומה לאופן השימוש שנעשה בישראל עד לפרשת עוזרי. למרות האמור והיותו של חיישן ה EC מיועד לבקרה על חיישן ה- IR, הושם בפרשת עוזרי דגש על הצורך לייצר דיוק רב יותר של המכשיר הינשוף ומשכך הומלץ לבצע בדיקה של החיישן EC בשני מחזורי הנשיפה ולא רק במחזור הנשיפה הראשון.בנוסף הומלץ לרשום את תוצאות הגלאי EC בנוסף לתוצאות הגלאי IR וזאת כדי לאפשר בחירת התוצאה הנמוכה מבין ארבעת הבדיקות (שתי בדיקות לכל גלאי).עוד נקבע (ולאחר מכן בוטל בערעור כפי שיפורט להלן) כי עד שתירשם תוצאת בדיקת חיישן הEC- יש להפחית 10% מכל תוצאת מדידה כדי להטיב עם הנאשם. המקרה שלפני מהווה דוגמה למקרה בו נהנה הנאשם מרישום תוצאות כל הבדיקות בשני הגלאים שכן התוצאה הנמוכה מבין ארבעת הבדיקות היא של הגלאי EC במחזור הנשיפה השני. כדי להקל מושגית אכנה מעתה את בדיקות הגלאים במחזור הנשיפה הראשון – IR(1) ו- EC(1), ואת בדיקות הגלאים במחזור הנשיפה השני – IR(2) ו – EC(2).במקרה שלפני: IR(1) = 405; EC(1)=395; IR(2)=370; EC(2)=360על פי תוצאות הבדיקה הפער בין IR(1) ל- EC(2) הינו 45 מק"ג – כ- 11%. טוען ב"כ הנאשם, כי לפי תקנה 169ז לתקנות אסור שהפער בין הבדיקות יעלה על 10%.לשיטתו הדבר אינו נכון רק בין בדיקות ה IR(1) ל EC(1) ובין בדיקות IR(2) – ל – EC(2) ובין הגלאים לבין עצמם: IR(1) ל- IR(2) ו- EC(1) ל- EC(2). אלא גם בהצלבה בין ה- IR(1) לבין EC(2), ובין IR(2) ל- EC(1). זאת למד ב"כ הנאשם בין היתר גם מ "חוזר הדרכה 01/14 ריענון הפעלת ינשוף מדגם IL 7110" מיום 23.12.14 (להלן: "חוזר ההדרכה"), בו נרשם בעמ' 2 בטבלה כי הסיבה לתקלה/הודעה מסוג "הפרעות" היא:"שתי מערכות המדידה הנפרדות של הינשוף מדדו תוצאות שונות. שיטת הזיהוי פעילה מעל 50 מיקרוגרם לליטר. ההודעה מוצגת: כאשר ההפרש בין תוצאות IR ו- EC עולה על 10%, התגובה הקינטית בחיישן EC ממושכת" .על פי הנוהל הפעולה שעל מפעיל הינשוף לבצע בשל הופעת תקלה זו היא "בצע מדידה חדשה". ב"כ הנאשם אף הפנה לתקלה מסוג "נשוף שנית עוד 10 דקות" המתרחשת כאשר "לפחות תוצאת דגימה אחת שווה או מעל 240 מק"ג לליטר אויר נשוף, וההפרש ביניהן עולה על 10% (בין IR1-IR2 או/ו EC1- EC2)." לטענתו על המפעיל היה בדומה לכך להמתין 10 דקות ולבצע בדיקה חדשה. מר דקל העיד בפני כי: "בזמן האכיפה מותר שההפרש בין חיישן IR1 ל- IR2 יהיה עד 10 אחוז וכן הפרש של חיישן EC1 ל EC2 עד 10 אחוז. ובנוסף מותר הפרש של 10 אחוז בין IR1 ל EC2 כך המכשיר עובד." (פרוטוקול עמ' 16 ש' 28-29). בחינה מתמטית של תוצאות הנשיפה במחזורי הנשיפה השונים תראה כי לא יתכן לדרוש פער של עד 10% בין הגלאי IR ל- EC בכל מחזור בדיקה וגם פער של עד 10% בין שתי בדיקות הגלאי בשני המחזורים ו- IR(1) – IR(2) EC(1)-EC(2) ובמקביל גם פער של עד 10% בין הגלאים בהצלבה בין הבדיקות.שכן –אם פער של עד 10% בין IR(1) ל- EC(1), הינו תקין וכן פער של 10% בין EC(1) ל – EC(2), הינו תקין אין מניעה שיהיה פער של מעל 10% בין IR(1) לבין EC(2). כדי לפשט הדברים ניטול לדוגמה את המקרה שבפנינו:ב- IR(1) נמדדו כאמור 405 מק"ג בליטר אויר נשוף, הווה אומר בEC(1) יכול היה להימדד עד 10% ± כלומר ברף התחתון יכלו להימדד – 365 מק"ג. לו היה EC(1) – 365 יכול היה EC(2) להיות באופן יחסי 10% ± ממנו – כלומר עד 329 מק"ג ברף התחתון. כלומר באופן היפוטטי כאשר תוצאת IR(1)=405, תוצאת ה – EC(2) יכולה להיות ברף התחתון – 329 מק"ג – המדובר בפער היפוטטי אפשרי של עד 18.7%. במילים אחרות מבחינה מתמטית אין לקבל דברי ב"כ הנאשם. אף מהותית אין לקבל את התיזה שהציג ב"כ הנאשם שכן נקבע כאמור כי חיישן ה- EC מהווה רק בקר על חיישן ה- IR שמדידתו מדויקת. לפיכך אין מקום לייצר השוואה מלאכותית בין חיישן ה IR במחזור הנשיפה הראשון לבין חיישן ה EC במחזור הנשיפה השני שתפקידו לבקר את פעילות החיישן IR בכל אחד מהמחזורים. מטעם זה אף התקבלה טענת המדינה בערעור עוזרי כי אין מקום להפחית 10% נוספים מכל בדיקה עד שניתן יהיה לראות בפלט את תוצאות החיישן ה- EC. וכדברי בית המשפט שם (מתוך פסקאות 29-32):"אכן, יש ממש בטענות המדינה בעניין זה. בית משפט קמא עצמו קבע כי בדיקת הגלאי האלקטרו-כימי (EC) לא נועדה אלא לשם בקרה. גלאי האינפרא-אדום (IR) אינו מזהה איזהו החומר העכור הנמדד במכשיר, אלא רק מסוגל לקבוע – ברמת דיוק גבוהה למדיי – מהו שיעורו. על מנת לצאת ידי ספק שמא אין מדובר באלכוהול אלא בחומר אחר, נעשית בדיקה גם באמצעות גלאי אלקטרו-כימי, המסוגל לאפיין כי אכן מדובר באלכוהול. יצרן הינשוף מייצר גם מכשירים שאין בהם גלאי אלקטרו-כימי כלל, ומדינות רבות בעולם משתמשות בהם ומסתמכות עליהם דבר יום-ביומו. גם בסטנדרט הבין-לאומי נדרש גלאי אינפרא-אדום בלבד. המדינה החמירה עם עצמה, במובן זה שהזמינה מכשיר מדגם שעושה גם בדיקה אלקטרו-כימית, בנוסף לבדיקת האינפרא-אדום. עם זאת, הגלאי האלקטרו-כימי איננו מדויק במידה שגלאי האינפרא-אדום מדייק (אסמכתאות לכך מן הפסיקה בחו"ל ומדברי המומחה ד"ר יורגן זוהייש  צוינו בה"ש 13 בפסקה 45 להודעת הערעור). לפיכך מתוכנת הינשוף כך שרק אם ישנו פער בשיעור העולה על 10% בין תוצאות המדידה של שני הגלאים, ייחשב הדבר לטעות המצדיקה את פסילת המדידה.  בית משפט קמא הסיק מכך כי ייתכן מצב שבו כמות האלכוהול האמיתית היא זו שלפי בדיקת הגלאי האלקטרו-כימי, בה בעת שגלאי האינפרא-אדום יראה תוצאה גבוהה ב-10%, ועל-כן קבע כי יש להוסיף מרווח ביטחון של 10% לכל מדידה.בזאת ראינו להתערב ולשנות מפסיקת בית משפט קמא, משום שהמדידה המדויקת יותר, כאמור, היא מדידת האינפרא-אדום. המכשיר מודד פעמיים מדידת אינפרא-אדום, ולוקח בחשבון את התוצאה הנמוכה מבין השתיים; לטובת הנהג הנבדק. המדידה האלקטרו-כימית נועדה, כאמור, לבקרה בלבד, ואין הצדקה להפוך את מנגנון הבקרה לעיקר. הוא לא נועד אלא כדי למנוע טעויות גסות (בזיהוי החומר); לא כדי ליתן תוצאות מדויקות (לגבי שיעורו). הערעור מתקבל אפוא בעניין תוספת טווח הביטחון בשל המדידה האלקטרו-כימית." המדינה קבלה על עצמה מאז לרשום את תוצאת שני הגלאים בשני מחזורי הנשיפה, ואולם אין לקבל טענה שלפיה יש צורך בבחינת הפער בין כל בדיקות הגלאים לבין עצמם, שכן הגלאי האלקרו כימי בא לבקר את פעילות הגלאי האינפרא אדום בכל מחזור נשיפה כשלעצמו.המאשימה יצרה מגבלה נוספת והגבילה ל- 10% גם את הפער המותר בין תוצאות הבדיקות של EC(1) ו- EC(2) על אף האי דיוק במדידות של גלאי זה. אין מקום לדרוש כי תעמוד גם בפער של 10% בין IR(1) לבין EC(2). אין הדבר מתיישב כאמור עם הדרישה הקיימת לפערים מותרים בין הגלאים לפי הדין, ואף לא מהותית ביחס לתפקידם של הגלאים. אינני מקבלת את הפניית ב"כ הנאשם לחוזר ההדרכה כהוכחה לדרישת הפער המרבי בין המדידות השונות במחזורי הנשיפה השונים. העובדה שלא נרשם במפורש כי הכוונה לפער בין IR ל- EC באותה מדידה אינה מעידה על כך שיש גם דרישה לבדיקה צולבת של שני מחזורי הנשיפה. מפשוטם של דברים עולה, כי הכוונה לפער בין הגלאים בכל מחזור נשיפה בנפרד.אף מכשיר הינשוף בבדיקה האמורה לא הודיע על תקלה מסוג "הפרעות" והדבר מתיישב עם הגיון הדברים בשל יתר הדרישות כאמור לעיל. במקרה דנן נמדדו במחזור הנשיפה הראשון בגלאי הIR – 405 ובגלאי ה EC- 395 מק"ג.הפער בין המדידות הוא של כ- 4%. במדידה השנייה בגלאי ה- IR נמדדו 370 מק"ג וב- EC 360 מק"ג פער של כ 3.7%. בין IR(1) ל – IR(2) יש פער של 35 מק"ג שהם 8.6%. ובין EC(1) ל – EC(2) פער של 35 מק"ג המהווים 8.8%. מכאן שהבדיקה תקינה ואני מקבלת אותה כראיה להוכחת שכרותו של הנאשם. תקינות מכשיר הינשוף לטענת ב"כ הנאשם המאשימה לא הוכיחה את תקינות המכשיר כיון שביום 1.1.14 בוצע למכשיר הינשוף כיול שלא הוצגה לגביו תעודת כיול. לטענת ב"כ הנאשם בהעדר תעודת כיול לא הוכיחה המאשימה מהן הבדיקות שנערכו למכשיר, מהן תוצאות הבדיקה המלמדות על תקינות המכשיר ועל פי איזה נוהל הן נערכו. בת/14 כרטיס המכשיר נרשם כי ביום 1.1.14 בוצע למכשיר בדיקת כיול וכי בוצע למכשיר בדיקה והוא נמצא תקין. הרישום נערך על ידי עת/3 ערן דקל ונחתם על ידו. מר דקל העיד באשר להליך הכיול: "לאחר ביצוע הליך ביקורת השיגרה, עוברים למעבדת כיול יש נוהל שבו בודקים את המכשיר במס' בלונים שונים המעבדה מבוקרת ונבדקת על ידי ברשות הלאומית להסמכת מעבדות. המעבדה עברה מס' מבחנים על-ידי נציגים מחו"ל והכל תקין." (פרוטוקול עמ' 18 ש' 12-14). עוד העיד מר דקל "אף אחד במעבדה לא מבצע את העדכון בעצמו. אנו בודקים שבוצע כראוי לפי הדרישות בפועל" (פרו' עמ' 18 שורה 3). "בוצע עדכון תכנה בדיקות לאחר שעדכון תכנה נמצא תקין" (פרו' עמ' 18 שורה 32). בכל אלה יש משום ראיות לכאורה לתקינות המכשיר שלא נסתרו על ידי הנאשם.על פי הרישום בת/14 ועל פי עדותו של מר דקל המכשיר נבדק ונמצא תקין ולפיכך נטל הראיה להוכיח כי המכשיר איננו תקין רובץ לפתחו של הנאשם. הנאשם לא הרים נטל זה. ב"כ הנאשם לא ביקש לקבל את תעודת הכיול בשני הדיונים שקדמו לדיון בו נחקר מר דקל ולא הגיש בקשה לגילוי חומר חקירה. על פי עדותו של מר דקל מסמכי הכיול נמצאים במעבדה (פרו' עמ' 18 שורה 10) ואישור בדבר הסמכת מעבדת הכיול של המשטרה נמצאת באינטרנט (פרו' עמ' 18 שורה 17-18). זכותו של הנאשם לעיין בחומר החקירה המצוי בידי המאשימה ובכלל זה בתעודת הכיול התקופתית של המכשיר, אך אין להסיק מכך שעל המאשימה להגישו כדי להוכיח תקינות את המכשיר.ראו עפ"ת (מרכז) 38612-02-12 ברוך נ' מדינת ישראל, לא פורסם (מיום 13.3.14), שם נקבע באשר לתעודות הבלון של הביקורת התקופתית והביקורת היומית (שהוגשו במקרה דנן) כי אין חובה להגישן אלא להעמידן לעיונו של הנאשם. בפסק דין עוזרי המליץ בית המשפט למאשימה לבצע עקומת כיול ולא להסתפק בכיול בנקודה אחת. עוד המליץ למאשימה כי מעבדת אגף התנועה למכשירי האכיפה תעבור הליך מתאים של הסמכת מעבדות על-ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. שתי המלצות אלו אומצו על ידי המאשימה. כיום המעבדה של אגף התנועה הינה מעבדה מוסמכת והכיול של המכשיר מתבצע ב- 5 נקודות כיול באמצעות בלוני כיול המשמשים "אבות מדידה". יצוין כי גם ללא אימוץ המלצות בית המשפט נקבע כי מכשיר הינשוף הינו אמין .סף האכיפה שנקבע בערעור עוזרי הוא 290 מק"ג בליטר אויר נשוף [וראו גם רע"פ 9381/11 שרביט ואח' נ' מדינת ישראל, לא פורסם (מיום 5.7.12)]. במקרה שלפני תוצאת הבדיקה גבוהה באופן ניכר מסף האכיפה . באשר לטענת ב"כ הנאשם לעניין ביצוע שדרוגים ועדכוני גרסה למכשיר הינשוף. אכן מן הראוי שתהא שקיפות בפני ההגנה באשר למהותם של השדרוגים ואופן ביצועם.על אף שמטרת השדרוגים היא לייעל את המכשיר ולשפר את פעולתו ורמת דיוקו, ראוי שלהגנה יהיה את מלוא המידע בדבר אותן פעולות שכן גם פעולות שמטרתן טובה עלולות להיעשות באופן שגוי. עם זאת כפי שכתב כב' השופט מהנא בהחלטתו בע"ח (י-ם) 2590-05-14 סבן נ' מדינת ישראל, לא פורסם (יום 19.10.14) אין בכך כדי לערער על אמינות או תקינות המכשיר עד שיועלו טענות קונקרטיות בדבר אותן פעולות:"בנסיבות אלה, אני סבור כי הגורם המוסמך ליתן הסבר ביחס לאותן פעולות המבוצעות במכשיר שכותרתן "עדכון" או "שינוי" גרסה או תוכנה, הוא אכן חברת גזית או מי מטעמה. יחד עם זאת, אין זה רלוונטי לזמן את נציג החברה הנ"ל, כעד הגנה בשלב הזה. שהרי הצגת החומר המבוקש והעמדתו לעיון ההגנה, עלול בבוא העת לייתר את הצורך לזמן את העד הנ"ל. ברור כי אם, לאחר עיון באותו חומר תיוותר להגנה טענה קונקרטית או חשש לחוסר תקינות, זאת להבדיל מכפירה כללית וגורפת, רשאית היא ורק אז לזמן את העד כעד הגנה מטעמה. (ראה: עפ"ת 12-02-38612 ברוך נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו 13.03.14)אני סבור כי המשטרה אמורה לבקש מהסוכן שיספק לה תיעוד מפורט, אשר יכלול מידע בדבר מהות העדכון או השינוי, וכי תיעוד זה אמור להיות נגיש להגנה, בכדי שבבוא העת תשקול את צעדיה, באם יש צורך בחקירתו של הנציג מטעם הסוכן שביצע את העדכון בפועל ואם לאו.קיומה של "פעולה", שיש בה כדי לעדכן גרסה של מכשיר או לשנותה, מבלי שיהיה פירוט נוסף לגבי אותה "פעולה", איזה עדכון או שינוי בוצע, ומה השוני בין הגרסה הישנה לגרסה המעודכנת, יש בה כדי לקפח את זכות הנאשם להליך הוגן.מקובל הוא כי בכל מכשיר אשר מבוצעת בו פעולת עדכון או שינוי, שהפעולה עלתה מתוך צורך מסוים לתקן, לשפר או להטיב את פעילות המכשיר. במקרה דנן לא ברור מה היתה מטרת הפעולה ואיזה צורך עלה כדי לבצע אותה.ברור שהדבר אינו אמור לפגוע בחזקת התקינות ממנה נהנה המכשיר עפ"י הפסיקה, אך למען שלמות התמונה ולצורך קיומו של הליך הוגן, מן הראוי כי מידע זה יהיה בידי המאשימה ויועמד לעיון ההגנה…" (פסקה 18 להחלטה). יצוין שוב כי במקרה שלפני לא ביקש ב"כ הנאשם את החומר הנוגע לשדרוג המכשיר. סיכום ומסקנה המאשימה באמצעות עדיה והראיות שהגישה הוכיחה כי בדיקת הינשוף בוצעה כדין.ב"כ המאשימה לא הרים את הנטל הדרוש לסתירה ראיות התביעה או לעורר ספק סביר בקשר אליהן.המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק את מיומנות ההפעלה ותקינות המכשיר.ולפיכך אני מרשיעה את הנאשם בנהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה.          ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ה , 16 יולי 2015, במעמד ב"כ הנאשם עו"ד ניצן בלולו , ב"כ הנאשם עו"ד שניאור והנאשם.

 

 

שייך לנושאים: עורך דין תעבורה נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר