תת"ע 19-07-2015

לפני זמן מה שמעתי שכבוד השופטת זוכוביצקי אור מבית המשפט לתעבורה בירושלים הכריעה בשאלה כיצד יש להתייחס לתוצאות של הגלאים השונים של מכשיר הנשיפה המשטרתי המכונה ינשוף.

התפלאתי מאד לשמוע על כך שהרי משמעות פסק הדין הוא שהובאו בפניה מומחים, אשר הניחו לפניה חוות דעת מומחה, והצליחו לשכנע אותה בעובדות. אבל הרי זה מעולם לא קרה עדיין- מעולם לא התייצב מומחה מטעם המאשימה על הדוכן להיחקר בחקירה נגדית, ואת הכל, אבל ממש הכל, שואבים השופטים מנציגי המשטרה ומאנשים שמעורבים בהחדרת המחדל הזה ששמו ינשוף למערכת המשפט שלנו. הם אומרים, והשופטים שותים את דבריהם בצמא, ולא כחוק,  וכך הם מנציחים את המנגנון המרשיע בלי שהם עצמם כבר יודעים מה אמת ומה כזב.

בשיא אוחז בית המשפט העליון בפסק הדין המפורסם הקרוי פסק דין שרביט. שם הכשיר בית המשפט העליון תעודות של יצרן לא ידוע, שאת שמו לא שמע, ודבר וחצי דבר לא היה ידוע לו עליו, שתעודותיו לא הוכחו בפניו ולא הוגשו כמוצג בערכאות הקודמות, ולמרות הכל קבע שהיצרן אמין וראוי…  כן זה פסק דין של בית המשפט העליון.  ואם תשאלו את השופט איך קוראים ליצרן, היכן ממוקם המפעל שלו – לא יוכל לומר לכם….  זהו השיא לטעמי בשורה ארוכה של פסקי דין הטובלים בבורות ובשרלטנות של מערכת האכיפה שבית המשפט מתמסר לה כאילו היה מדובר בעבודת קודש, וכדברי כבוד השופט ג'ובראן בפנותו אלי: "אתה שלא תעיז לומר מילה רעה על שוטרים שמקריבים את חייהם ואת זמנם לטובת הכלל…." – רק משום שניסיתי לעצור לרגע ולמנוע את הטעות.

עכשיו מספרים לי ששופטת ירושלמית כתבה פסק דין מקיף ומלומד הקובע כי אין להיזקק לפערים בתוצאות מדידה בינשוף  אם הם נמדדים על ידי חיישנים שונים של אותו מכשיר. מבחינתי, זה לקרא ולא להאמין. או  פשוט להרגיש רע כל כך על מראית פניו של המשפט.

אסביר תחילה את הסוגיה – והאמינו לי – זה כל כך פשוט שלא צריך להתאמץ.

מכשיר הינשוף אינו בודק את אחוז האלכוהול בדם. הוא מודד את כמות האלכוהול הנפלטת מהראות ומתרגם אותה לפי אלגוריתם סטטיסטי המתאים לכ- 65 אחוז מהאוכלוסייה. מה אם שאר האזרחים? אללה ירחמו. למשפט לא ממש אכפת אם יורשעו חפים מפשע.

איך הינשוף עושה זאת? באמצעות חיישן שפועל בשיטה אחת. (פוטואלקטרית, ומכונה חיישן אינפרה אדום ובקיצור חיישן ir). מכיוון שידוע שהשיטה הזו עלולה לתת תוצאות שגויות, בגלל נוכחות של חומרים העלולים להימדד כאילו היו אלכוהול, הוחלט למדוד את האלכוהול באוויר בשיטה אחרת נוספת,  אלקטרו כימית, (EC), שגם לה חסרונות משלה, ונקבע כי אם הפער במדידות עולה על 10% – הרי שמן הסתם יש שתי אפשרויות:

• שאחד החיישנים או שניהם מקולקלים, ולכן יש להעביר את המכשיר לבחינה מדוקדקת במעבדה.
• שאחד החיישנים מדד כמות ניכרת של חומר שאיננו אלכוהול כאילו היה אלכוהול מה שיוצר פער בתוצאה.

כאשר קורה דבר כזה, אי אפשר לדעת מה הסיבה לפער בין המדידות ולכן יש להעביר את המכשיר לבחינה במעבדה. אין טעם ואסור למדוד פעם נוספת, מאותו הטעם שגם שעון עומד מורה את השעה הנכונה פעמיים ביממה, כלומר מכיוון שעלולה להתקבל תוצאה "תמימה" ומראה אבל שהיא בעצם שגויה מן היסוד!

כדאי להוסיף ולומר  גם שהחיישנים הללו ה- IR וה- ec, אינם פטנט של חברת דראגר המייצרת את הינשוף. יש חיישני EC  מדויקים מאד במעבדות לא מעטות גם בישראל, שערכם כמיליון ₪ , ואילו זה שבינשוף, פשוט מאד, בסיסי, ורמת הודאות של המדידה שלו נתונה לטווח גדול של אי וודאות. זה מה שאפשר לעשות במעבדה קטנה וניידת.

בשנת 2008, שהתחלתי לנהל את משפט עוזרי- אף שופט לא ידע דבר וחצי דבר על מידע בסיסי זה, ועמדתי מול המערכת המשפטית חסרת הסבלנות, והאכזרית במידה רבה, כשמולי אנשי משטרה המגנים בחירוף נפש על כוחם שלא יפגע, שאין להם כלום יותר ממושג קלוש ביותר על מה שיש בינשוף ואיך הוא פועל. על פלט המכשיר הופיעה אז רק תוצאה אחת, והנחנו שזו תוצאת חיישן ה- ir  . אני אומר הנחנו משום שלא היה אף אחד שיכול היה לתת תשובה לשאלות ששאלתי ושאלו מומחים מטעמי. את עיקר המידע שאבנו מפרסומים באינטרנט על המתחולל במספר מדינות מצומצם יחסית שהשתמש במכשירים דומים מאותה משפחה.

תקנות התעבורה על כל פנים היו ועודן ברורות. נאמר שם שיש לעשות בדיקה כפולה לפחות ושמקדם השונות לא יעלה על 10%. משמעות הדבר היא שיש לקבל תוצאות מכל החיישנים ולקבוע מה מקדם השונות. ולא כתוב ם שרק חלק מהחיישנים לפי בחירת השוטר ישתתפו בחישוב…. כל שוליית סטטיסטיקאים יודע שמארבע תוצאות אי אפשר להוציא מקדם שונות, ולכן הפירוש האחר, המקובל על כל אנשי המעבדות באשר הם הוא שסטייה העולה על 10% בין התוצאות הקיצוניות משמעה שהמכשיר צריך לחזור למעבדה לבדיקה יסודית.

מכיוון שאז, ב- 2008  (ולמעשה עד 2011) תוצאות המדידה בחיישני ה ec נשמרו בסוד, הסבירו לי כמה וכמה קציני משטרה, גם בהסבר מודרך ומצולם שקיבלנו, שאין צורך לקבל את התוצאות הללו, (חתיכת נודניק שכמותך), כיוון שהמכשיר יודע לבד להגן על הנבדק, ואם הפער בין איזו שהיא תוצאה יעלה "בום, המכשיר ינעל את עצמו ולא יעבוד"…(רפ"ק דוד כתר). הוא אמר אז "פער של 20 מיקרוגרם" – נתון שאין לו שחר!  על דברי שקר אלו חזר אחר כך נציג היצרן, (עם תיקון של 50 מיקרוגרם)ואני שלא התרשמתי ממנו במיוחד, דרשתי וקיבלתי מבית המשפט בפסק הדין הנחייה ליצרן להציג בפלט את כל ארבע הבדיקות הנוגעות בדבר.

משהחלו להתקבל ארבעת התוצאות, התגלו עוד ועוד ועוד מקרים שבהם הפער עולה על אותם עשרת האחוזים שבהם הועמד נאשם לדין, – משמע שקר היה זה לטעון שהמכשיר ינעל את עצמו, ולא בטוח כלל שהוא בוחן את הפערים…. לך תסמוך על שוטרים.

אחד המקרים הללו הוא המקרה של פרשר שהגיע לפתחה של כבוד השופטת זוכוביצקי-אור, שכרגיל נדרשה לפסוק בו מבלי שעמד לפניה עד מומחה, דבר שלא מנע ממנה להפגין אמירות שבמומחיות ולהרשיע את הנאשם. פסק הדין, למי שאינו מצוי בחומר נראה מנומק על פניו.

עכשו פסק הדין שלה הוא כבר תקדים שמצוטט ברצון רב על ידי שופטים הממהרים להirרשיע,405 ושלא ממהרים לעשות שימוש בפסקי דין מזכים המאפשרים להם לזכות מפעם לפעם את הנאשם.

במקרה  הזה נמדדו בנשיפה ראשונה ב -IR – י 405  מיקרוגרם וב-ec-  י 370 מיקרוגרם. בנשיפה השנייה מדד חיישן ה- ir  370 מיקרוגרם וה ec-  י 360 מיקרוגרם. הפער בין 360 ל- 405  מובהק ועלה על 10%. (אם לא דו בזה הרי שהמכשיר פסל שתי נשיפות נוספות של הנבדק, למרות שנשף את מלא כמות האוויר הנדרשת….)

אילו חיינו במשטר שבו הספק פועל לטובת הנאשם, וזה מזמן לא המצב המשפטי בפועל, היה על בית המשפט לקבוע באופן חד משמעי שהמדידה פסולה., מחשבון פשוט היה עושה את העבודה למי שמתקשה באריתמטיקה פשוטה.

וכך קובעת כבוד השופטת בפסק דינה (ואני מצטט בקיצור:

• בית המשפט : לינשוף שני גלאים. Ir ו-ec.

תגובתי: זה נכון.

• בית המשפט: אמינות הינשוף והכללים לחיזוק רמת הדיוק של המכשיר נקבעו בפסק דין עוזרי.

תגובתי : עוזרי הוא מקרה שאני מכיר על בוריו כיוון שאני הולכתי אותו, והסיכומים שהגשתי בו משתרעים על פני 300 עמודים. אמינות הינשוף והכללים לחיזוק רמת הדיוק שלו – זה דבר והיפוכו. אם מכשיר אמין, לא צריך כללים לחיזוק אמינותו!!! זה אכן מה שבית המשפט עשה. הוא קבע שלמכשיר אמצעי מדידה אמינים, אבל קבע שיש לערוך בו שינויים מפליגים, כולל הצגת נתוני המדידה המלאים,  וקבע כי יש להעלות את סף ההרשעה ל- 400 מיקרוגרם כדי להבטיח  מדידה של 240 מיקרוגרם בלבד. מקדם בטחון של לא פחות מ- 160 מיקרוגרם!!!   זה אמין זה?

• בית המשפט: עד עוזרי מדד המכשיר במחזור הנשיפה הראשון בשני החיישנים, ובמחזור הנשיפה השני עם ה- ir בלבד., אך הציג את תוצאות ה-ir בלבד. פוטנציאל הפער יכול היה להיות יותר מ- 10%.

תגובתי: עד עוזרי טענה המשטרה שהמכשיר מודד בכל מחזור בכל אחד מהגלאים כנדרש בתקנות, משווה את כל התוצאות ונועל את המכשיר מלפעול אם מתגלה פער העולה על 10%. בחקירות נגדיות מאומצות, ובהתבסס על פסק דין "ניו ג'רסי" שניתן בארצות הברית על מכשיר אחר של אותה חברה, אילצנו את נציג המפעל להודות שמתבצעות רק שלוש מדידות, וגם אז, המכשיר "מתקן" את התוצאה כיוון שהלוגריתם שלו מתוכנת להקטין את הפער ב- 25% בניסיון השוואה שני….  למשל אם התוצאות הן 130 מיקרוגרם ו- 100 מיקרוגרם, והפער עולה על 10% המכשיר מקטין את ה- 130 ב- 25% ומעמיד אותו על 98 מיקרוגרם, ואז פתאום אין פער…..  (עמוד 148 בפסק דין ניו ג'רסי).

כבוד השופטת אומרת "עד לפרשת עוזרי,  ואני אומר לה- לא נכון. עד מתי? איש אינו יודע אם זה לא ממש כך עד עצם היום הזה. הכל סודי, ובניגוד לחוק עד היום לא הועמד המכשיר ולא כל השינויים שהעלומים שנעשו בו לביקורת השרים!!! לכן השימוש בו לא חוקי. כן- לא חוקי!

• בית המשפט: בפרשת עוזרי נבחן הצד הטכני לעומק ונמצא שחיישן ה-ir איננו סלקטיבי, דהיינו "מודד את כמות החומר אך לא יודע את סוג החומר."

תגובתי: מכיוון שגם חלק משופטי עוזרי ניהלו את המשפט, ולמדו חומר, מחוץ לכותלי בית המשפט, ובעיקר אצל שורות המשטרה, וכך הדבר עד עצם היום הזה שהרי השופטים זוכים לביקורים מודרכים במעבדה ושם מלעיטים אותם במה שנוח למשטרה, אנשים שאינם מומחים!!!!  מה פירוש מכשיר שיודע למדוד חומר אבל לא יודע איזה חומר הוא מדד? מה פירוש שהחיישן איננו סלקטיבי? מה זה חיישן סלקטיבי?  לחיישן אין נפש ולא כוונות. הוא עושה את מה שמפעילו בונה אותו לעשות. הוא מודד את כמות האור הנבלעת בתא באורך גל וגובה גל נתונים. אם יודעים שלאלכוהול פיק אופייני באורך גל וגובה גל ידוע מודדים שם, ומתפללים שאחד מ- 32 החומרים הידועים כבעלי פיק זהה לא יהיה שם. אצטון למשל, ויש ריבוי מקרים של פליטת אצטון באוויר נשוף.

אותה חולשה ממש יש לחיישן השני האלקטרוכימי, ש"שורף" את האוויר ו"סופר" יסודות כימיים מסוימים המאפשרים לו לקבוע כמה אלכוהול היה שם בקרוב. אין כאן עניין של סלקטיביות, אלא של אבחנה מבדלת, של בקרה אחת מיני עשרות צורות של בקרה אפשריות, כמו למשל למדוד שני פיקים ידועים של האלכוהול ב- חיישן ir נוסף שהיה מייקר את המכשיר.

• בית המשפט: תפקידו של החיישן האלקטרוכימי בהיותו חיישן סלקטיבי, שהמדידה שלו פחות מדויקת משל החיישן האלקטרוכימי, לזהות במדויק את סוג החומר הנבדק ולוודא שאכן מדובר באלכוהול….

תגובתי: שום דבר מהאמור כאן איננו נכון. נקודה. היה ניסיון של נציג היצרן להסביר מדוע המדידה ב-ec  נעשית רק פעם אחת, אבל אלו היו דברי הבל, החיישן הוא חיישן ואין חיישן סלקטיבי. החיישן הזה בתצורתו בינשוף נותן תוצאה כמותית שרק שיעורה- נמוך יותר או גבוה יותר מלמד על בעיה, והוא איננו חיישן שכל תפקידו לומר אם מדדו אלכוהול אם לאו. אילו היה זה הדבר – לא הייתה חשיבות לשיעורי המדידה כלל, ופער של יותר מ- 10 אחוזים לא היה צריך לפגוע שהרי זה רק תיקוף לסוג החומר כביכול…. עובדה היא שבית המשפט דרש למדוד פעמיים ולתת את התוצאה כי הכמות היא החשובה.

אגב יכול להיות מצב שה – ir מודד 20% יותר כיוון שספר גם את האצטון, והec- ייתן 20% יותר כיוון שמדד חומר אחר – לא אצטון –  שנפלט מן הגוף כ"פסולת" של "מעגל קרובס" – נושא שטרם הזדמן לי לדון בו, למרות חוות דעת מבוססת שמצויה בידי כבר חמש שנים בעניין הזה, אלא שאין עם מי לדון. המדינה לא מתמודדת והשופטים שבויים בקסמי המילים השגויות שאני מצטט כאן.

• בית המשפט: "מר דקל העיד בפני……."

תגובתי:  מי זה בכלל מר דקל? הוא מומחה? האם הוא הניח בפני כבודה חוות דעת מומחה כחוק? כמובן שלא.  – נמאס לי לחזור ולומר- משקל עדותו אפס. ואני לא אומר שהוא אפס כפי שהוא ניסה לטפול עלי. המילים שהוא אומר בבית המשפט הן כמו עשן ברוח – אין להם שום ערך. אפס ערך. הוא יודע יפה מאד מה אני חושב על היומרה שלו, על ההתחזות המשתמעת מהתייצבותו על הדוכן לומר המכשיר היה תקין כאשר הוא אפילו אינו מכיר את רכיביו מספיק טוב, אין לו אפילו תעודת מפעיל, ועל אחת כמה וכמה שאיננו יודע ומכיר את הלוגריתם שלו. האיש הזה כתב פעמים רבות ביומן המכשיר כי בתאריך פלוני שודרג המכשיר וחתם ליד הפעולה כאילו הוא הוא האיש ששדרג (מה זה שידרג? אולי קילקל?), את המכשיר בעוד שעשה את זה מישהו אחר מחוץ לשורות המשטרה. מדובר ברישומים כוזבים פשוטו כמשמעו.  על זה מסתמכת השופט הנכבדה? זו תעודת עניות למשפט בכלל ולמשפט התעבורה בפרט.

• בית המשפט: אין מקום לבדיקה צולבת של שני מחזורי הנשיפה

תגובתי: אני מתקשה למצא בסיס לוגי לקביעה זו בחומר. לשם מה היה צריך ניתוח כל כך ארוך כשבסוף המסקנה אינה נסמכת עליו כלל ?. על מומחה? על הגיון?  זו אמירה שגויה מן היסוד שעושה חוכא ואטלולא מההיגיון המדעי. נקודה. אותו הגיון שפרשתי בעוזרי, אותו הגיון שחשף את השקר בטענה שהכל נבדק ומושווה, ואותו הגיון שבגללו לא אושר המכשיר על ידי מכון התקנים מכיוון שהוא איננו עומד בתקן הבינלאומי המחייב השוואה מלאה של כל התוצאות. – בניגוד להצהרות המשטרה. להצהיר זה בכלל לא בעיה כשאתה לובש מדים ואף אחד לא יבדוק אם ההצהרה אמת. הא ותו לא. זה כולל את מר דקל.

אז זהו, אל תצפו ממני שם שופטי התעבורה ותובעי התעבורה שאניח עם הדבר הזה. ואל תבקשו ממני להסכים להסדר מפתה בעניין הזה. עמדתי ברורה. עמדו זקופים כשמומחה מדעי מאחוריכם. היזהרו משוטרים. ראיתי יותר מדי שוטרים שאינם אומרים אמת מתוך מחשבה שהמשטרה צריכה לנצח בכל מחיר ושתפקידם הוא להביא להרשעה ויהי מה.

ועוד דבר: אני מחזיק מסמכים של היצרן שמוכיחים שכל טענותיכם בעניין הזה לא מתבססות עליו. אדרבא תביאו ממנו אסמכתא שאתם צודקים!!!

 

שייך לנושאים: הינשוף - פרטים טכניים נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר