זה ממש לא כוחות

איני מפרסם מזה כמה שנים הישגים בתחום הנהיגה בשכרות. אתם כבר יודעים . הפעם אחרוג ממנהגי זה אם כי לא לגמרי, ואני חושב שתסכימו איתי שזה חשוב..

לכאורה תיק שגרתי. עלמה כבת 22 נלכדת עם כמות של כ-500 מיקרוגרם אלכוהול באוויר שנשפה, ואני יורד לכישה- לאשדוד כדי לחלצה.

אני בוחן את התיק וסבור שהתיק מכיל את כל המרכיבים הדרושים לזיכויי, אבל אומר לעצמי שבאוירה הנוכחית והידע הקלוש של אנשי התביעה והשופטים ביסודות הטכניים של המכשיר ותחזוקתו השלומיאלית, יעד של שלושה חדשי פסילה מלנהוג, אחרי החודש שכבר ספגה הוא יעד ראוי. אני מגיע לאשדוד, משוחח עם קצין תביעות, הוא מנסה שישה חודשים, אני מודיע שהקו העליון שלי הוא שלושה חודשים, הוא מסכים להצעתי, ואנו דוחים את הדיון כדי שאדבר עם הנהגת. אני מקבל את אישורה ומתכונן לישיבה פורמלית על פי הסדר הטיעון.

אני מגיע לדיון ומופתע לשמוע שיש התכחשות להסדר. 11 חודשי פסילה זה מה שאפשר להציע לך…. אני מסתובב והולך לדרכי לקראת הדיון. מישהו במרחב לכיש רוצה מלחמה.

אין זו הפעם הראשונה שאני עומד להופיע בפני שופט/ת שטרם חוו משפט איתי ועורכים את עצמם כדי לעצור אותי ולסכל את התקפותי המשפטיות, ומכיוון שכך אני שולח מספר בקשות מלוות בטיעונים משפטיים כדי שהשופטת תתחיל ללמוד את הנושא שאני מלמד ברצינות ומן היסוד. שתפנים – כאן יש טיעונים רצינ יים לא ברברת.

אני מזמין עדים, וביניהן סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה עו"ד חווה ראובני ואת עו"ד שרית פיליפסון מהמחלקה המשפטית של אגף התנועה, ודורש להורות להן להביא עימן חומר חשוב. כך אוכיח שהינשוף לא חוקי. עשו בו שינויים ושומרים אותם בסוד. בקשותי זוכות למענה קשקשני מצד התביעה על פני כמה וכמה עמודים, והשופטת מודיעה שבדיון יתקיימו ראיות התביעה בלבד. ובסבטקסט משמעו – אני אאלץ אותך להתפשר. לא יישמעו ראיות הגנה. אני מבקש לפטור את הנאשמת מלהתייצב לדיון – היא נוסעת עם המשפחה לחג – והשופטת משחררת אותה…

אני מגיע לדיון. במסדרון אנשי התביעה נמנעים מלפגוש את מבטי. שלום לבבי הס מלהזכיר. יוצא דופן פקד איל פורטל שמקפיד לשמור על נחמדות. הוא כבר ניסה כוחו בעבר הרחוק להילחם בי והבין שזו לא הדרך.ואני מכבד אותו.

המשפט מתחיל. על ספסל התביעה עורכת דין המנהלת את התיק, ומאחריה צוות עוזרים וקהל תומך. ראש תביעות לכיש יושבת לידה בחולצת טי שירט לבנה ומצודדת, ומדי פעם כשהשעה דוחקת קמה ומדברת אל בית המשפט, וטוענת בצעקות. לא אתי, ולא מכובד. ובמיוחד נוהל כוחני שבא להשפיע על בית המשפט. נסיונותי להשתיק אותה לא צולחים עד שאני מתייחס לחולצתה…..

לאולם נכנס אדם חייכני המקרין כח, כולם מחייכים אליו ומתייחסים. רק אני לא יודע מי זה. ראש לשכת לכיש, שאינני יודע את שמו ותוארו המלא, מגיע כדי לחזק את רוח הקרב של הצוות. ששה איש. ממולם אני לבדי, ולידי במקרה מזכירתי אורטל שהזמנתי ליום קליל ערב חג הפסח. שתתרענן קצת לצידי בשדה הקרב. (אצרף את תמונתה).

ברור לחלוטין שהתביעה מגיעה להנחית עלי מכת נוק אאוט טכני ובטוחה בזה לחלוטין. התיעצויות אחרונות, הנחיות, וכל עד מקבל הסבר והדרכה. כמה החלטות ראשונות של השופטת מלמדות שנקודת הפתיחה שלי גרועה.

ואז מגיעות החקירות הנגדיות של עדי התביעה. מפולת. מפעיל הינשוף לא יודע איך נראה מדריך ההפעלה – אין לו בכלל מדריך הפעלה. הוא מגלה שהגיש לבית המשפט פלטים שלא תואמים את עדותו. התביעה מבקשת להחליף מוצגים… אני מראה לו מזכר רענון שנשלח כל המפעילים לפני שנתיים. הוא טוען שמכיר אותו אבל ברור שלא יודע מה כתוב בו. תוך דקה מתברר שהוא עושה בדיקת אימות יומית למכשיר בניגוד להוראות. נכון אבל הפוך…. שנתיים לפחות…

אחריו מגיע אבנר ברזילי מהמעבדה. אחד שמתיימר לתחזק ולתקן את הינשוף. הוא ממהר לומר שהוא לא מומחה לינשוף, אבל באותה נשימה הוא "קובע" כל מיני "אמיתות" שבעיני הן דברי הבל – ממש כך. תורי לשכנע את השופטת. ברזילי מגיש טופס ביקורת תקופתית שלפיו הוא עובד, ו"כרטיס מכשיר". הוא מתעקש שהפעולות שהוא עושה זה רק מה שכתוב בנוהל ובטופס. הכל מתועד- הוא טוען.
אני מזכיר לו שפעם נהגו לעשות בדיקה מוקדמת, ולכייל את המכשיר לפני הבקורת. הוא "לא זוכר" או לא מבין כהגדרת השופטת, ואני מוציא מתיקי את הטפסים ההם העוזרים לו להיזכר. ואז הוא מפתיע ואומר שגם כיום עושים את זה….. אז עושים דבר שלא כתוב בטופס? ומדוע טענת אחרת לפני דקה?

אתם מבינים – לא תמצאו פרקליט אחד, שופט אחד בכל הארץ שידע על כך. זה נעשה בהסתר. מרמים אותנו… השופטת נדהמת פעם ראשונה.

אני מסביר לה שהבדיקה הראשונה חשובה- כי רק כך אני יודעים אם המכשיר החזיק מעמד מהתיקון הקודם, ומה הסטייה שהתפתחה בחלוף חצי השנה. השופטת מבינה ומבקשת לדעת היכן הנתונים, איך יודעים אם מי יודע כמה אנשים הורשעו על פי ינשוף שסטה? לעד אין תשובה. אני זורק את הנתונים לפח הוא מצהיר……

ומה על התקלות שמגיעות מהשטח. היכן המזכרים עם התלונות כדי שאפשר יהיה לבחון את התיקון? גם אותם אנחנו זורקים לפח…. מודיע אבנר ברזילי.

ואז הוא מודה שאחרי שהוא טיפל במכשיר המכשיר עבר למעבדה אחרת שם עבר כיול. כלומר לא אתה האיש האחרון שטיפל במכשיר – אני שואל, והוא מאשר.

בזוית העין אני רואה שבעלת הטי- שירט ויתרה. היא אוכלת סנדביץ'….

או אז אני מציע לו את התוצאות של הבדיקה המסכמת שלו, זו שמוצמדת לדוח שלו כראייה לתקינות הבדיקה, ואני מראה לו שהתוצאות שממדדו שונות זו מזו בכחמישה אחוזים בזמן שהסטיה המותרת היא עד 2% בלבד…. הוא מנסה להתכחש, השופטת מבינה את גודל הכשל, מקשה עליו עוד שאלה ועוד שאלה והוא נותר באלם פה.

לטענתו לא חשוב הפער אלא רק הממוצע… כלומר, אני שואל, אם יש תוצאה אחת 250 והשניה 450, מה שחשוב הוא שהממוצע הוא סביב שלוש מאות חמישים…. אתם מבינים? שיכור יצא תקין כי המכשירמצא במקרה 250 מיקרוגרם, ואדם חף מאשמה יועמד דין כי המכשיר מצא 450 מיקרוגרם. העיקר הממוצע….

אני ממשיך הלאה, אבל השופטת מפסיקה אותי. בנימוס היא אומרת שיש די והותר כדי להתפשר……

חסכתי מכם פירוט של ארבע שעות חקירה. אבל גם בית המשפט לא רוצה נוק אאוט של התביעה. יותר מזה הוא לא רוצה לתת פסקי דין שיוקיעו את המשטרה. מופעל מכבש.

והתוצאה, סעיף האיש/ום מוחלף בסעיף קל והנאשמת תישא בעוד שני חודשי פסילה……

יכולתי להתעקש על זיכויי. הוא היה מושג. אבל צריך לדעת לא להשפיל את היריב לגמרי.

בעלת הטי שירט סיכמה – ירדו לי שנתיים מהחיים…

אורטל סיכמה: זה ממש לא כוחות אתה מולם….

ואני הלכתי ברגשות מעורבים. זו מדינה זו? זו משטרה? זה מינהל תקין? זה משפט? ותסלחו לי – זו רמה מקצועית המצופה ממקצוענים? ממש לא. מה, אני למדתי ינשוף באיזה שהוא מקום? ודאי שלא – אז מדוע הם שלמדו לא יודעים מספיק? מזלזלים באזרח. פשוטו כמשמעו.

שייך לנושאים: הינשוף - פרטים טכניים, נהיגה בשכרות, עורך דין תעבורה נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר