אלכוהול ונהיגה – זו לא עבירה!
ריח אלכוהל – או הדאה בשתיית אלכוהול – אינם הוכחה לשכרות ולא עבירה!
כבוד השופטת קריספין: זוכית משכרות תורשע בנהיגה תחת השפעה – המחוזי: לא עוד!
זוהי פרשת כרמונה. פרשה חשובה לפחות כמו פרשת עוזרי. ומדוע? כיוון שבמקרה הזה הביאו לשיא את כושרה
של מערכת המשפט להביא אדם לדין ללא בסיס, לגבב ראיות בלתי חוקיות, ולאחר שנמצא כי אין כלים כדי להרשיע.
למרות שהנאשמת כלל לא התגוננה מכיוון שאפילו לא היה צורך בזה, נמצאה דרך לא דרך להרשיע ויהי מה, וגם להטיל עונש חמור של שמונה חודשי פסילה ומאסר על תנאי על נהגת שמזה חמש עשרה שנה יש בעברה רק עבירה אחת בשנת 2005… כלומר נהגת האויה לגמול ושבח. והנימוק – היא העזה להתגונן במקום להתוודות, שהרי הודתה ששתתה ונהגה!
מזלנו שבית המשפט המחוזי בתל אביב (ולא בכל מקום זה מובן מאליו) מקפיד על סדרי הדין, דיני הראיות, ועל
החוק פשוטו כמשמעו, עד שנאלץ אפילו לומר:
"העבירה ככתוב בתקנה היא נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ולא נהיגה כאשר יש ריח אלכוהול מהפה, או אחרי שתייה. היו ראיות להרשעה בעבירה לו הייתה עבירה כזו בדין, של נהיגה אחרי שתיה, וללא ספק הוכח שהמערערת שתתה אך לא הוכח שנהיגתה הייתה תחת השפעת שתייה מעבר לכל ספק סביר ולכן אזכה אותה בדין."
החלטנו הפעם לשתף אתכם בכל ההליך, ומובאים כאן על פי הסדר הכרונולוגי: הסיכומים בבית משפט השלום, הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו על ידי כבוד השופטת שרית קריספיו- אברהם, הערעור שהגשנו עליהם, ופסק הדין של בית המשפט המחוזי על ידי כבוד השופט רענן בן יוסף.
קראו, שפטו, והגיבו כאן.
שייך לנושאים: בדיקת מאפיינים, נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעה, עורך דין תעבורה נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר
למרות היותי שייך בעבר לצד "הצייד" (שוטר תנועה ומפקד יח' תנועה מחוזית). קראתי בעיון רב את "נמוקי בימ"ש קמא"
והזדעזעתי לנוכח כל הזלזול בסדר הדין הפלילי וכן בדיני ראיות, כפי שעולים מהחלטה זו,
ועקב כך גם עלתה בליבי השאלה: מה יקרה אם בעקבות כאב שיניים חזק אשתמש "בתרופת-סבתא" ואשים פד או צמר- גפן טבול בערק או בוודקה על השן המכאיבה??? הלוא גם אז "מפיו נדף ריח חזק של משקה חריף. אהבתי את ניסוח העירעור ואת עבודתך המקצועית. ישר כח!!
שמשון – המרצה לנהיגה מונעת,
יום יום הולך מצב הרוח שלנו ויורד יחד עם הירידה בקרנו של בית המשפט בעיני הציבור. מעמדו של בית המשפט בעיני אדם כמוך, שאכיפת החוק וכללי התנועה בדרכים חשובה לו כל כך, היא סימן מובהק לחומרת המצב.
לצערי הרב, אני שותף לדעה שאנחנו כבור בעיצומה של קטסטרופה משפטית. תקופה שזכר ככתם שחור בתולדות המשפט הישראלי והיהודי בכלל, שהאי מדובר בבגידה בערכי מוסר בסיסיים.
את הדוגמא הדמיונית שנתת כבר פגשתי במציאות – עורך דין ששם צמר גפן עם וודקה ונהג בשבת לחפש בית מרקחת תורן. רגע לפני שהורשע הבין שהוא בפני חומה בצורה ושסיכוייו לקבל את אמונו של בית המשפט אפסיים, הודה ועשה הסדר טיעון – 11 חודשי פסילה… מדובר באדם בשנות הארבעים לחייו, ולא באיזה ארחי פרחי.
נדמה לי שהבקורת הציבורית צריכה להתמקד תחילה בזה ששוטרי יחידת התביעות של המשטרה העוברים היישר מלשכתם אל כסא השופט, יוותרו על כיסאם, מרצון, לטובת חוסן מערכת המשפט, כיוון שיש בזה מראית עין של ניהול המשפט בידי צוות משטרתי. זו דעתי.
הבה נקווה לימים טובים יותר
דוד קולקר
ישר כח על פועלך, בזכותך יש לאזרח יכולת להאבק על צדק ועל חפותו
נכחתי בדיון . היה נחמד. שופט מקסים גם עימי הוא עשה סדר