סירוב לבדיקת ינשוף – זיכוי ותקינות
בדיקת נשיפה סירוב והזיכוי האפשרי
כבוד השופט שמואל מלמד, זיכה (1.3.12) מאשמה של סרוב לתת דגימת נשיפה, נהג שנדרש לנשוף, נשף, אלא
שלא הצליח להפיק תוצאה מרשיעה מהינשוף. זיכוי מעבירה זו נחשב לקשה במיוחד. בדרך כלל ניצב לו על דוכן העדים שוטר המעיד שהנהג הכשיל את הבדיקה בכוונה. ובכך די כדי להרשיע. יש מאות רבות של פסקי דין כאלה!
לא יועיל לנהג שנשף בכל כוחו לשכנע את בית המשפט שעשה כל שניתן. "איפה אתה משרת בצבא" נוהג כבוד השופט טננבוים לשאול, ואחר כך הוא גם מגיע למסקנה: אדם ששירת בגולני לא יכול לנשוף לינשוף כדבעי? – והרי לכם הרשעה שדעתי איננה נוחה ממנה – על דרך ההמעטה.
אין ערובה לכך שמכשיר נשיפה ייתן תוצאה "רצוייה" רק בשל כך שנשפו לתוכו. אמנם, מי שלא נושף, מכשיל את הבדיקה, אבל יש בהחלט אחוז ניכר של האוכלוסיה (בעיקר נשים) שלא יכולים לנשוף כנדרש ליטר וחצי אוויר לפחות, ובעוצמה וזרם מספיקים.
אבל יש עוד סיבות התלויות במכשיר עצמו ובמפעיל. מספר התקלות שגורמות להכשלת הנהג מגוון, ומדובר בכשלים טכניים אקראיים או מצטברים. לכן גם העובדה שמכשיר נבדק בדיקה תקופתית איננה ערובה כך שהנהג לא יוכשל בעבירה בלי שתהיה לו כל שליטה על כך.
התוצאה היא שבית המשפט צריך להלך על חבל דק, להיזהר מהרשעות שגויות, כמו גם להיזהר שלא לזכות את מי שראוי להרשיע.
התשובה לשאלה איך צריך לנהוג נמצאת תמיד בחוק. אם פועלים על פי החוק, האשם יורשע והזכאי ינוקה, והספק פועל לטובת הנאשם.
לכן הסנגור צריך תמיד לא לשכוח להעמיד את הדרישה להוכחת תקינותו של מכשיר הינשוף עובר לבדיקה במרכז תשומת הלב, ולאחריה את המיומנות של המפעיל.
לצערי רוב השופטים קובעים אוטומטית שהמכשיר היה תקין והמפעיל מיוחן על סמך ראיות קלושות שאינן מחייבות את המסקנה הזו, ורבים אחרים מגדילים לעשות כאשר הם קובעים שהמכשיר תקין על פי פסיקה קודמת למרות שלא יכולה להיות בעולם פסיקה הקובעת שבעתיד מכשיר כלשהו יהיה כשיר לפעולה…
במקרה הזה, כבוד השופט מלמד ידע להתעלם מעדות בלתי רלבנטית של טכנאי המעבדה, ולהכריע על פי כשלים טכניים ברורים שהסנגור הניח בפניו. זו לא פסיקה מובנת מאליה במקומותינו ועל כך ראוי השופט לכך שנזכיר את פסק הדין ומעלה אותו על נס.
שייך לנושאים: סירוב לבדיקת אלכוהול, סרוב, פסק דין נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר
שלום רב!
ביום שישי האחרון נעצרתי באשמת נהיגה בשכרות בשל סירוב לבדיקה.
ביום ראשון התייצבתי לשימוע שם פסלו לי את הרשיון ל-30 יום וקיבלתי זימון למשפט בתאריך 7.5.14
בשטח: נתבקשתי לעשות בדיקת נשיפון והתוצאה הייתה נכשל. השוטרים אמרו לי שאני מכשיל בכוונה את המכשיר וניסיתי לעשות את הבדיקה בערך עוד 10 פעמים. אחרי שסבלנותם פקעה הם אמרו לי לבוא איתם לתחנה לעשות בדיקת ינשוף היות ואני מסרב לעשות את בדיקת הנשיפון. לא הוסברה לי המשמעות המשפטית של סירוב ואני חששתי ללכת איתם לתחנה שמא הסכמתי תהווה הסכמה לכך שהכשלתי את בדיקת הנשיפון. נעצרתי בכוח, שמו עלי אזיקים והביאו אותי לתחנה כאשר חברי נוהג ברכבי.
בתחנה שאלו אותי אם אני מוכן לעבור בדיקת ינשוף והסכמתי. שאלו אותי אם אני מוכן לעבור בדיקת דם ועניתי לשלילה משום שקיים בי פחד עמוק ממחטים וידעתי שאני עתיד לעבור את בדיקת הינשוף.
בפועל לא נתנו לי לעשות את בדיקת הינשוף והשוטרים רק התנצחו בפני על כך ש"נעלו" אותי. מה שזה לא יהיה.
סירבתי לבדיקת מאפיינים שלא מצאתי בה שום צורך ממשי מעבר לסיפוק הצורך של השוטרים בבידור מזדמן וכמו כן סירבתי לחתום על הדו"חות בהם הואשמתי בנהיגה בשכרות ובסירוב לבדיקת נשיפה.
ביום השימוע ציינתי בפני השוטר:
לא נהגתי שיכור, לא סירבתי לבדיקה, לא הסבירו לי את המשמעות המשפטית של סירוב (על אף שבטופס המעצר שלא חתמתי עליו טענו השוטרים שכן ציינו זאת בפניי), ולא עשו לי בדיקת ינשוף על אף שזו הייתה הסיבה למעצר ובנוסף יש לי אסטמה ואני משתמש במשאף.
הטופס האחרון הוא היחידי שחתמתי עליו.
ועכשיו לשאלה:
מה עליי לטעון בבית המשפט? האם עליי להגיש תביעה כנגד אותם שוטרים לפני יום ההתייצבות? האם לבקש הוכחות לתקינות המכשיר?
גל,
בפניית, מקופלות בערבוביה שאלות רבות שהתשובות עליהן מורכבות לא פחות, ביחד עם "ידע" רב שהוא מבחינתך בסיס לשאלות. התוצאה היא שאני חייב להזהיר אותך באופן חמור מלייצג את עצמךץ זו העצה היחידה שאני רואה כחשובה ומועילה.
אני יכול גם לומר לך שאילו אני הייתי מייצג אותך, הייתי "מפקיע" ממך את הנהול של המשבר כתנאי ראשון. לך לקבל ייצוג הולם, ובהצלחה.
דוד