כל מי שעומד לדין באשמה של גרימת תאונת דרכים ומרגיש שהדבר לא מגיע לו חייב להתעמק בדברים הללו כדי למצא מדרך להגן על חפותו.

בתאונה שאירעה בוקנעם נהרגה החיילת אמבש יואצו ז"ל אחרי שנפגעה בזה אחר זה על ידי כמה כלי רכב.

התאונה העלתה שוב אל כותרות התקשורת את הרדיפה המצוקשרת אחרי כל נהג באשר הוא נהג, ובייחוד כאשר יכולים להלביש עליו הימלטות ממקום הפשע והפקרת הזולת למוות.

המילים כל כך קשות, אבל הן מעידות על היפוך היוצרות: קודם קובעים שיש אשמה, מנחים את חומרתה, ורק אחר כך מחפשים את הראש שאותו יבקשו לכרות. כך עובדת המשטרה. כך פועלת העיתונות צמאת הידיעות הצהובות. לא יכול להיות ספק שהפגיעה בהולך רגל, גם אם הולך הרגל אשם בתאונה איננה מצדיקה בשום פנים ואופן נטישת הפצוע. אבל רשויות החיקוק צריכים לעשות חשבון נפש – אולי הבטחון המוחלט של הנהג, שראשית לכל יחפשו לנעול אותו באשמת הריגה, ואם רק אפשראז גם בשכרות, גורמת לאנשים להחליט החלטות שגויות ונמהרות שכאלה ולברוח?

במאמרו של עו"ד אלעד  שור באתר וואלה, מצאתי ביקורת ראוייה ונכונה על החגיגה התקשורתית ועל המשטרה כאחד שאצים רלמים לעצור חשודים ולהביאם באזיקים מול מצלמות התקשורת המוזמנת מראש לשמוע איך מבקשים הארכת מעצר לצרכי חקירה תוך הטחת אשמות חמרות ובלתי מבוססות.

אחרי שפורסם דבר האירוע וכי מסר מכוניות פגעו בחיילת, התייצבה בתחת המשטרה  נהגת שאמרה שהיא מגיעה עקב הפרסומים, בגלל שהגישה שמכוניתה עלתה על משהו, אבל בשום פנים ואופן לא העלתה בדעתה שפגעה באדם.  ואכן במכוניתה לא היה כל סימן המעיד על תאונה, וכשפוגעים באדם זקוף קומה אין סיכוי שהתאונה תסתיים ללא סימן חיצוני ברכב.

בעקבות חקירתה נעצר נהג מכונית אחרת שגם הוא הרגיש בדיוק את אותה מכה וגם הוא לא העלה על דעתו שפגע באדם. גם על מכוניתו לא הו כל סימנים וגם אותו עצריו והובילו באזזיקים לעיני המצלמות של העיתונות  מדוע? למה? ככה כי המשטרה איננה מחשת פתרון לתעלומה. המטרה מחפשת מישהו להעניש ויהי מה. בלי תבונה.

זה נובע, כפי שהזהרתי אין ספור פעמים מרמה נמוכה של  בוחני  התצנועה וחוקרי התאונות, וגם מרמה ירודה של הדרג שמעליהם. אין ברירה. מוכרחים לומר את האמת. זה המצב.

הנהגים שנעצרו לא אשמים. ואם האשם רואה אותם באזיקים, וקורא את העיתון – ברור לגמרי שלא יסגיר עצמו גם אם הוא בטוח שאיננו אשם.

ואם זה המצב, חייב כל אחד שנזקק לעזרה משפטית לדעת, שלא כל עורך דין שישכור יודע או מוכן להתעמת עם המציאות הזו. הפיתוי לשמור על יחסים טובים עם המשטרה ולזכות בתמורה להקלות מוסכמות בענישה בונה מסך אטום בין עורך הדין ובין הבחינה של אפשרויות הזיכוי.

וצריך להבין שברוב המקרים הנהג עצמו לא יודע באמת מה גרם לתאונה והבוחן המשטרתי היה צריך להיות ניטרלי. תכניסו את זה טוב טוב לאוזניים. ניטרלי!!! האם זה המצב? אפילו הפרקליט מהתביעה מזמן אינו ניטרלי.

כמה עצוב.

 

שייך לנושאים: עורך דין תעבורה נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר